ייסורי עגונה


כח פסיקתו האדיר של מרן מאור ישראל זצוקללה"ה, מלווה במבוע של רחמים מליבו הגדול, לב שמצטער בצערם של ישראל, ליבו הרחום של מרן חש בסבלם של ישראל כאילו מדובר בצרה אישית שלו. באחד מימי שני בשבוע, ראהו אחד מבניו, והנה עייפות רבה ניכרת על פניו. לתמיהתו, השיב מרן זצוקללה"ה בפשטות כי מליל שבת (כשלשה ימים) לא הצליח לישון כראוי מפני שעסק בתשובה הלכתית בעניינה של אישה עגונה.

"אבל מדוע לא ישנת?!" תמה בנו של מרן.

"איך אפשר לישון כל זמן שלא מצאתי היתר ופתרון לייסורה של בת ישראל?!" התפלא מרן זיע"א.

(משוש תבל).