בבית של מרן זצוק”ל, בקודש פנימה, ניצב לו שולחן עגול עשוי עץ עתיק, מפריד בין סלון קבלת הפנים המוכר, לחדר הלימוד המקודש, מעטים יודעים מהו ערכו של שולחן זה.
מתחתיו סדורות מספר מגירות, אשר כתבי י צהובים מיושן מבצבצים מהם.
“השולחן הזה הוא אחד הרהיטים היחידים שהובאו מהבית הישן בשכונת רחביה” – מגלה הגאון רבי משה יוסף שליט”א, מי שהקים את המכון להוצאת ספרי מרן זצוק”, מכון “מאור ישראל”.
“המגירות עמוסות בכתבי יד רבים שאבי (שליט”א) כתב לאורך עשרות שנים, חלק מן הכתבים שנכתבו בעיפרון לפני שישים ושבעים שנה, נמצאו דהויים, כמעט בלתי ניתנים לקריאה, אולם אחד האברכים מהכולל שבראשותי, שהיה מקצוען בתחום, נטל את הכתבים לאוניברסיטה העברית שם נעזר במכונת צילום מיוחדת, אשר בעזרת טכניקה ייחודית ביכולתה לזהות ולשחזר כתבי יד ישנים, וכך הוא פיענח את הכול והקליד על גבי מחשב”.
מסתבר שכך נולדה יצירת המופת ההלכתית, סדרת ספרי “חזון עובדיה”, כל מחברת משוחזרת הובאה אל מרן והוא היה יושב ומוסיף, מתמיד וכותב, יום אחר יום, שעה אחר שעה, עד שהקונטרסים הדקיקים הפכו לספרים עבי כרס, וכך יצאו לאור כרכי סדרות הספרים “הליכות עולם” וכן “חזון עובדיה”. וכל זאת מתוך המגירה השכוחה שממוקמת מתחת לשלחן העגול, שקבוע בתוך נישה שבין חדר קבלת הפנים לחדר הלימוד. (משוש תבל).
