על גודל דבקותו של מרן פוסק הדור זצוקללה”ה בתורה הקדושה, יעיד המעשה הבא:
בהיות מרן זיע”א מאורס לרבנית ע”ה, באחד הימים פנו יחדיו ללכת לבקר בבית של משפחת קרוביהם, בהיותם בדרך ביקש מרן מן הרבנית שתסכים לו שיכנס לכמה רגעים לבית המדרש כדי לעיין בספר מסוים שנצטרך לו, הסכימה הרבנית לכך ואמרה לו כי תמתין בחוץ עד שיסיים להביט בספר…
והנה המתינה הרבנית עד בוש וראתה כי מרן אינו מגיע, חשבה הרבנית שמא פנה והלך לו בדרך אחרת ועל כן לא ראה אותה, לכן פנתה והלכה אל בית קרובי משפחתם בגפה. והנה כעבור שעתיים ויותר נכנס מרן רבינו הגדול זיע”א וביקש את סליחת הרבנית על עוגמת הנפש שגרם לה, והתנצל בפניה ואמר כי ישב לעיין בספר ולא הרגיש בזמן החולף, ומחמת כן איחר לבוא.
(שלהבת יוסף חי).
