מרן פוסק הדור זיע”א, גם בהיותו בפסגת הכהונה כראשון לציון והרב הראשי לישראל, לא הצטנע בארבע אמות של הלכה בביתו אלא כיתת את רגליו רבות, כדי להוסיף טהרה בעם ישראל, למרות שלכאורה זה לא היה לפי כבודו ומעלתו. לימים הוא סיפר על כך באחת מדרשותיו במילים הבאות: “אזכרה ימים מקדם, כשנודע להגאון רבי בצלאל זולטי זצ”ל שבשכונת נוה יעקב בירושלים, ששכנו בתוכה עשרות אלפי משפחות, אין שם מקוה טהרה, מיד קרא את ראשי המועצה הדתית ופקד עליהם לבנות שם מקוה טהרה, יפה שעה אחת קודם. והנה כנשסתימה בניית המקוה, והכל היה מוכן ומזומן. טילפנה הבלנית המדריכה במקוה אל המועצה הדתית, ואמרה להם: “זה לי שבוע ימים בתפקידי, ואף אישה לא באה לטבול”.
כששמע כך הגאון זצ”ל טרח ובא אל לשכתי, וביקש אותי שבלילה נצא שנינו יחד לנוה יעקב מבית לבית כדי להשפיע על הנשים ללכת לטבילה, ולהודיעם גודל חשיבות מצות טהרת המשפחה, מיד נעתרתי לבקשתו והסכמתי ללכת אתו כאמור. במועצה הדתית דאגו לטלפן לכל בית בנוה יעקב, שהרב הראשי לישראל ורבה של ירושלים יבואו הלילה הזה לבתיהם להסברה. וכשהגענו לשם, קבלו אותנו בסבר פנים יפות, והסברנו להן בטוב טעם ודעת, ובהיות כי הוצק חן בשפתותיו, לא יצאנו משם עד שהבטיחו לנו שיקיימו מצוות טהרת המשפחה. בשבוע שאחריו הודיעה הבלנית כי ידיה מלאות עבודה, ועשרות רבות מן הנשים באו לטבול במקוה טהרה. (שר וגדול).
