כתב מרן זיע”א (שו”ת יביע אומר ח”ט חאו”ח סימן מב):
תל אביב שנת התש”ל. הנה בבואי לכהן כרב העיר תל-אביב יע”א, פנו אלי בעלי מאפיות של ביסקוויטים בכל ימות השנה, וביקשו להרשות להם לאפות מצה עשירה לפסח, דהיינו קמח עם מי פירות בלבד, בלי שום תערובת מים, לאחר הכשרת מכונות האפייה כדת ובהשגחת תלמיד חכם ירא שמים, שישגיח שלא יהיה שם שום תערובת מים כלל, ולתת להם תעודת כשרות לשווקם לספרדים שמנהגם להקל לאכול מצה עשירה בפסח, כדעת מרן בשלחן ערוך שפסק (סימן תסב סעיף א): מי פירות בלי מים אין מחמיצין כלל, ומותר לאכול בפסח מצה שנילושה במי פירות אפילו שהתה כל היום, אלא שאין יוצאים בו ידי חובת אכילת מצה בליל פסח, מפני שהיא מצה עשירה, והכתוב אומר: לחם עוני. ע”כ.
והנה אע”פ שהרב הראשי שקדמני הגרא”י אונטרמן שליט”א לא רצה להרשות להם עד עתה לעשות מצה עשירה, שחשש לסברת הרמ”א בהגה שם… אבל בהיות הספרדים נוהגים כדעת מרן, ויש כאן קהילה גדולה של ספרדים ועדות המזרח, שנהגו מימי עולם להקל בזה, אמרתי אשימה עיני לבקשת בעלי המאפיות הנ”ל אשר הבטיחו שימכרו את המצה העשירה רק לספרדים ועדות המזרח.
(משוש תבל).
