באחד הימים בעת שמסר הגאון ר’ משה לוי זצ”ל, בעל ספר מנוחת אהבה את שיעורו הקבוע בישיב. ‘כסא רחמים’, עבר רכב המכריז שמרן זיע”א מאושפז בבית הרפואה, וצריך לעורר רחמי שמים על גדול הדור…
כששמע הגר”מ לוי שמכריזים את שמו של מרן, מיד קפץ ממקומו וזלגו עיניו דמעות, ואמר לתלמידים: “לקיים בנו חכמי ישראל, מחובה מוטלת עלינו ועל כל ישראל להתפלל על מרן (שליט”א) שהדור קיים בזכותו”.
(משוש תבל).
