באחד הימים ישב הגאון רבי יהושע ריינמאן שליט”א ועסק בהכנת אחד הכרכים של “אוצר הפסוקים” לקראת הוצאתו לאור, תוך כדי עיונו התעוררו לו שתי קושיות על דברי מרן זיע”א בשו”ת יביע אומר. הוא כתב את הערותיו במכתב ושלח אותו אל מעונו של מרן, כעבור כמה ימים צלצל הטלפון בביתו, האיש מעבר לקו הזדהה ואמר: “מדבר עובדיה יוסף”.
תחילה לא הבין הלה במי מדובר, ושוב שאל: “מי מדבר?”, ומרן השיב לו ברוב ענוותנותו: “מדבר עובדיה יוסף, זה בקשר להערות שהערת על מה שכתבתי בשו”ת יביע אומר”, אז הבין במי מדובר. כמובן הרעדה אחזה בו, הלא מעברו השני של הקו נמצא לא פחות מאשר גדול הדור!
ומרן המשיך ואמר בפשטות: “לגבי ההערה הראשונה, אכן יש צדק בדבריך, אולם לגבי ההערה השנייה, אנא יראה כבודו באור זרוע סימן פלוני שמסביר זאת היטב…”
(משוש תבל).
