סיפר רבי מנשה בקשי, מראשוני תלמידיו של מרן זיע”א:
“כשנזקק מרן זצוק”ל לעבור לפתח תקוה, וזאת מפני שנתמנה להיות כדיין שם בבית הדין, אנו תלמידיו, עשינו הפגנות ברבנות הראשית, ואף נגשנו אל הראשון לציון דאז ר’ יצחק ניסים זצ”ל והגשנו לו כאלף חתימות, על מנת שישחרר את מרן משליחותו זאת.
עד כדי כך הייתה קשה עלינו הפרידה ממרן, שאפילו ניסינו לפנות אל הנגיד דוד ששון שיפעיל את קשריו על מנת שמרן יישאר בירושלים, עשינו אפילו תהלוכה לרבנות הראשית בראשות הרה”ג ר’ בנימין גרזי שהיה המלמד של מרן בכיתה ב’…
אך מאומה לא הועיל לנו, קשה הייתה עלינו הפרידה ולא השלמנו שנצטרך לקבל מחליף במקומו של מרן זצוק”ל.
(משוש תבל).
