מעשה שהיה בבחור ישיבה מירושלים, שנכח באחד משיעוריו של מרן. באותו שיעור דיבר מרן בחשיבות לימוד ההלכה למעשה, לא ללמוד פלפול שאין בו נפקא מינה להלכה, אלא יש לעיין בגמרא ובראשונים ואח”כ לעיין בדברי רבותינו האחרונים.
אותו בחור לא הבין נכונה את דברי מרן, הוא גמר אומר בלבו והחליט נמרצות ליישם את דבריו של מרן “הלכה למעשה”. למחרת, בבוקרו של יום, נכנס לבית המדרש ברוב חשיבות כשספר כף החיים בידו, והתחיל ללמוד בו בהתלהבות ובחשק רב. ראש הישיבה שראה כך, נגש לבחור ושאלו לפשר הדבר, מדוע אינו לומד גמרא ככל בחורי הישיבה? הבחור ענה כי כך אמר מרן בשיעור, שיש לו לאדם לעסוק בהלכה…
ראש הישיבה שמע את דבריו של הבחור וברוב חכמתו הזמינו לארוחת ערב בביתו. בתוך הארוחה פתח ראש הישיבה בדברי תורה, הוא החל במשא ומתן רחב ופלפול עצום עד להלכה. בגמר הפלפול שאל הרב את הבחור, “יודע אתה מי חידש פלפול זה?”. “אולי רבי עקיבא איגר?” שאל הבחור, וראש הישיבה הניד את ראשו לשלילה.
הבחור ניסה את כוחו בעוד השערות כושלות לזהותו של בעל הפלפול. לבסוף אמר לו ראש הישיבה “עתה אומר לך מי הוא, הלא זו היא תשובה של מרן הרב עובדיה יוסף ביביע אומר!”. הבחור נדהם וראש הישיבה הסביר: הנה, מתשובה זו ניתן ללמוד את הדרך להגיע להלכה, רק לאחר לימוד הגמרא עם הראשונים והאחרונים ימצא האדם את ההלכה למעשה. וזוהי כוונת מרן.
דרך הלימוד הנכונה על פי שיטת מרן זיע”א כבר יצאה בצורה ערוכה בספר “אגרת לבן תורה” מהגאון מורנו הראשון לציון ר’ יצחק יוסף שליט”א – בו מדריך הרב את הלומד היאך ילמד על פי האמת כדי שיזכה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא.
כמובן, חשוב לזכור את דברי מרן זיע”א במשמעותם המקורית – שיש לו לאדם ללמוד בכל יום את ההלכות הנחוצות בכדי שידע את האסור ואת המותר. “שישמח, שלא יאלץ להמתין…”
הרב בוזגלו שליט”א מבני ברק היה אחד מהנבחנים להוראה אצל מרן זיע”א. היה זה לפני עשרות שנים, בימים בהם לא היו טלפונים שבאמצעותם ניתן היה להודיע לנבחנים על תוצאות מבחניהם, ורק למספר אנשים בארץ היו מכשירי טלפון לקבל שיחות. אחד מהם היה הגאון הגדול הרב שלמה בן שמעון שליט”א מבני ברק.
באחד מהערבים צלצל הטלפון בבית משפחת בן שמעון, הרבנית מרימה ומופתעת לשמוע שעל הקו נמצא אדם המזדהה בשם “עובדיה יוסף”.
הרב בן שמעון ניגש בהתרגשות לטלפון, הרב מברך אותו כהרגלו ומבקש ממנו לגשת אל הרב בוזגלו להודיע לו על שעבר את המבחן. “שישמח, שלא יאלץ להמתין עד לקבלת התשובה”. רגישות אמיתית לרגשות האחרים.
(שר התורה).
