באחת השנים עמדה על הפרק סוגיה מדינית גורלית, אשר בעבורה נכנס שגריר ארצות הברית אל מרן פוסק הדור זצוקללה”ה, נקבעה לו השעה שבה יוכל להיכנס אל הקודש פנימה, אך השגריר איחר בעשר דקות, כשהגיע אל הבית, כבר היה מרן שקוע כולו בסוגיית “המקדש במלווה”…
כשהודיעו למרן על בואו של השגריר, תמה מרן על עצם ההווה אמינה והמחשבה לנתק אותו מהסוגיא לצורך סיפוקו של שגריר ארצות הברית.
ארצות הברית כולה על מיליוני תושביה, יומרנותה ורהבתנותה – אינם שווים סברא אחת שתחלוף במוחו של מרן זיע”א בנוגע לסוגיית המקדש במלווה!
ואכן, השגריר המתין, ולא רק שלא נגרם משבר מדיני מחמת זאת, אדרבה, המעמד וההמתנה בקודש פנימה, עוררו בשגריר רגשי הדרת כבוד עמוקים כלפי מרן זיע”א ותורתו.
(משוש תבל).
