סיפר מרן פוסק הדור זצוקללה”ה:
מעשה ביהודי אשר בנו יצא לתרבות רעה, רח”ל, והיה הולך מדחי אל דחי, והאב מרוב כעסו היה צועק עליו ומבזה אותו, ובאחד הימים בא לפנַי אותו האיש וביקש ממני עצה כיצד להתנהג עם בנו.
אני הצעתי לו שמהיום והלאה ייקח את בנו ויראה לו פנים אוהבות, ואל יעיר לו הערות וביקורת, אלא יתחבב עליו, עד שהבן יחוש מעצמו שאביו אוהבו, וכמים הפנים לפנים – כן לב האדם לאדם, ומשיחוש הבן שאביו אוהבו, הרי שהוא מעצמו ישמע לקולו וישתדל שלא לצערו.
ואותו האיש נהג כפי עצתי, וברוך ה’ בתוך זמן קצר חזר הבן למוטב, ושבו בנים לגבולם בזכות מאור פנים והאהבה שהרעיף על בנו.
ישמע חכם ויוסף לקח.
(משוש תבל).
