מעשה בנערה שהייתה חולה מבחינה נפשית, ומרן זיע”א ברך אותה שתזכה לרפואה שלימה, וב”ה נתקיים בה “צדיק גוזר והקב”ה מקיים”, ונרפאה מחוליה. וכשעמדה להינשא באה למעונו של מרן ואמרה כי בעת היותה חולה נדרה נדר שאם תתרפה ותזכה להינשא, אז מרן הוא שיערוך את חופתה. וכששמע זאת מרן, חייך ואמר: “תגידו לה שתבא ונעשה לה התרת נדרים…”.
(משוש תבל).
