לאחר נישואיו של מרן פוסק הדור זצוקללה”ה, התגורר תקופה מסוימת (בין השנים תשי”ב-תשט”ז) בדירה קטנה בחצר משפחת יונה שבשכונת בית ישראל, ופעמים שהרבנית ע”ה הייתה צריכה להתעסק בניקיון הבית וכיוצא בזה, ועל כן הייתה מבקש ממרן זיע”א שישמור על הילדים מחוץ לבית, ומרן היה נוטל עמו את הילדים ויוצא עמם למרפסת הבית, שם היה אוחז ספר בידו ומעיין בו, והילדים היו משחקים סביבו.
לא אחת היה קורה שמרן זיע”א היה שקוע כולו בספר שלפניו, ולא היה שומע שילדיו בוכים, עד שהרבנית ע”ה הייתה קוראת למרן ומעוררת את תשומת לבו שהילדים בוכים, והוא עומד על עומדו ולא חש בנעשה סביבו.
פעמים שהיה מרן זיע”א מחזיק בידו את בנו, ולפניו עגלה ובה בתו התינוקת, ועל גבי העגלה היה מניח ספר, וכך היה הוגה בתורה תוך כדי שהוא מרגיע את ילדיו, וזאת כדי לסייע לרבנית ע”ה שהייתה עסוקה באותה עת במטבח.
(משוש תבל).
