סיפר מורנו ורבינו ועט”ר, מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א (דיסק שיעור בכללי הפסיקה, רצועה 6):
בזמן שכתבתי לברך על הבמה (אוסם) ברכת “בורא פרי האדמה”, נכנסתי אל הקודש פנימה לפני מו”ר, מרן (שליט”א), ונימקתי לפניו את הסיבות שגרמו לי להכריע לברכתה “בורא פרי האדמה”, ואף הוספתי וציינתי שגם על פי דברי רבינו ירוחם משמע כן. וכששמע זאת מרן זיע”א, מיד ביקש ואמר: “תראה לי את רבינו ירוחם!”.
פתחתי לפניו את רבינו ירוחם, והראיתי לו שכתב שכל דבר שאינו ראוי לאכילה, ורק על ידי שמרסקים אותו נעשה ראוי לאכילה, הרי שברכתו “בורא פרי האדמה” (והרי גרגירי התירס אינם ראויים לאכילה לכשעצמם אלא על ידי שמרסקים אותם), וכשראה זאת מרן זיע”א התבונן בדברי רבינו ירוחם וקרא את דבריו שוב ושוב.
באותה שעה החזקתי ביד שקית במבה כדי להראות לו במה מדובר, מיד נטל מרן מעט במבה ובירך על אתר “בורא פרי האדמה” וטעם ממנה, ואף ביקש שאחלק ממנה לסובבים שגם הם יברכו עליה “בורא פרי האדמה”.
(משוש תבל).
