סיפרה ביתו הגדולה של מרן זצוק”ל, עדינה בר שלום שתחיה:
אני זוכרת שבהיותי נערה נוכחתי כמה וכמה פעמים שהיו באים אל אבא אנשים תלמידי חכמים, כדי לשאול אותו שאלות בהלכה, שיפסוק ויכריע להם.
אבא היה אומר להם בדרך של תוכחה: “הרי אתם תלמידי חכמים ויודעי ספר, מדוע שלא תפתחו אתם בעצמכם את הספרים, ותלמדו את הדין כראוי ותוכלו להכריע בעצמכם?!”.
ומרגלא בפומיה לשון הפסוק: “יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך…”, כלומר, אשרי אדם הנהנה מיגיעתו בתורה, שעמל בה לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ויוכל לפסוק ולהכריע בעצמו בענייני הלכה.
(משוש תבל).
