סיפר הגאון רבי ציון לוי זצ”ל רבה הראשי של פנמה, כשהיינו לומדים בישיבת “פורת יוסף”, היה ראש הישיבה מורנו רבי עזרא עטיה זצ”ל מוסר לנו שיעור מידי יום ביומו, וחכם עובדיה היה לומד עד לשעת השיעור בחדר צדדי, וכאשר ראש הישיבה היה נכנס למסור את השיעור, יה חכם עובדיה נכנס עמו.
באחד הימים נכנס ראש הישיבה זצ”ל כהרגלו בשעה היעודה, אך חכם עובדיה נתאחר משום מה להיכנס, כשראה זאת ראש הישיבה זצ”ל, את אותם רגעים שחכם עובדיה לא היה בקרבת מקום, ופנה אלינו ואמר: “האם אתם מכבדים את הבחור רבי עובדיה יוסף?” משהשבנו לו בחיוב, המשיך והקשה: “האם אתם עומדים בפניו כשהוא נכנס ובא?” לשמע שאלה זו השיבו הבחורים בשלילה.
מששמע כך ראש הישיבה פנה אלינו בתוכחה ואמר: “אתם חייבים לעמוד בפניו, אתם צריכים להיזהר בכבודו מאד, כי הוא נועד לגדולות, מעתה תשתדלו להיזהר יותר בכבודו!”…
(משוש תבל).
