מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – הלכות יום טוב, הלכות יג-טז.

א. מוגמר אסור ביום טוב, והיינו לפזר אבקת בשמים על גבי גחלים להריח, או לגמר כלים, וכיוצא בזה. והטעם לאיסור זה, מפני שבעת שמפזר הבשמים על הגחלים הוא מכבה אותן ולבסוף מבעירן, ומכיון שאין זו הנאה השוה “לכל” נפש, כי אם לעשירים המפונקים בלבד אסור. אבל אם עושה כדי לתת ריח טוב בפירות למתקם לאכילה מותר, ואפילו אם הם טובים וראויים לאכילה בלא זה אלא שעל ידי כך ממתקם יותר מותר, שאין דין מוליד ריחא באוכלים. ומטעם זה מותר גם כן לתת מי ורדים בכוס מים או יין ושאר משקים. וכן מותר לשפוך טפות מי ורדים וכדומה לתוך טבק הרחה, שלענין זה נחשב כאוכל, ואין מוליד ריחא באוכלים. אבל אסור לשפוך מי ורדים ושאר מיני בשמים על מטפחת כיס וכדומה, שהרי הוא מוליד ריחא. ומכל מקום מותר לתת ריח טוב בידים ובפנים, שאין זה דבר המתקיים, שזיעת האדם מעבירתו מעל בשרו.

ב. מותר לעשן סיגריות ביום טוב, ואף על פי שישנם אחרונים שאוסרים, מפני שמדמים אותו למוגמר שאינו שוה “לכל” נפש, פשט המנהג להתיר. ובפרט בזמן האחרון שהעישון נפוץ מאד. ואפילו יש אותיות מודפסות על נייר הסיגריות אין לחשוש בזה לאיסור מחיקה כשמעשן במקום האותיות ונשרפות האותיות על ידי כך. ומכל מקום אדם שאינו רגיל כל כך בעישון ואין לו צער במניעתו, נכון שימנע מלעשן ביום טוב. ותבא עליו ברכת טוב. ובפרט בזמנינו שכל הרופאים מזהירים מאד להתרחק מן העישון שגורם לחלאים רבים המסכנים את בריאות האדם, שומר נפשו ירחק מן העישון. וכמ”ש בשו”ת השבי”ט ח”ג (דף קלד ע”ב). וע”ע בשו”ת אגרות משה (חיו”ד ח”ב סי’ מט). (ויש להזהר בעישון הסיגריות בכל הפרטים שבסעיף ג).
נרגילה מותרת ביום טוב, ואף על פי שהטבק נשרה במים ובמגעו הראשון עם הגחלים הוא גורם לכיבויין, אין בכך כלום, וכדין בשר על גבי גחלים, ואין להצריך שירטיבו הטבק מערב יום טוב דוקא.

ג. אסור להוליד אש ביום טוב, לפיכך אין מוציאים אש מן האבנים או מן העצים וכיוצא בזה, שלא הותר ביום טוב להבעיר אלא מאש מצויה, ולא להמציא אש ביום טוב. [ואם עבר והוליד אש ביום טוב מותר ליהנות ממנה. ואם לא היה אפשר לו להוציא האש מערב יום טוב, כגון שהיה במאסר וכיו”ב, מותר להוציא אש ביו”ט]. ועפ”ז אסור לנהוג במכונית ביום טוב מפני שהוא מצית את האש במנוע המכונית. ולכן אסור גם כן להדליק גפרור ביום טוב על ידי חיכוך בקופסת הגפרורים, שהרי הוא כמוליד אש ביום טוב. אבל מותר להדליק גפרור משלהבת של נר וכיוצא בזה. ומטעם זה מותר לטלטל קופסת גפרורים ביום טוב, ואין בזה משום מוקצה, כיון שראוי ונוח להשתמש בגפרורים על ידי הדלקה מאש מצויה. ונראה שמותר להדליק עץ גפרור אפילו מגחלים עוממות שאין בהם שלהבת כלל. אבל להדליקו מאפר (רמץ) חם שאין שם אש כלל יש להחמיר. ונראה עוד שמותר להדליק גפרור מראש הזכוכית של מנורת-נפט (לאמפא), אף על פי שאינו נוגע ממש בראש השלהבת, כיון שעל כל פנים יש שם אש מצויה. וכן להדלקת סיגריה, או להדלקת כירים של גז, יש להתיר לעשן סיגריה על ידי שאיפה בפה מראש מנורת-נפט, אבל אסור להשתמש במצית הן מטעם מוליד אש ביום טוב, והן מטעם איסור כיבוי. וכן אסור להדליק גפרור מפרימוס חם שנכבה ע”י מחיטה במחט. ומותר למחוט הפרימוס ביום טוב באופן שלא יהיה פסיק רישיה בכבייתו. (וע’ שמירת שבת כהלכתה ח”א פרק יג הערה לז). ויש ליזהר שאחר שכילה להדליק מגפרור בוער (שהודלק בהיתר מאש מצויה) לא ישליכנו בתנופה הגורמת בודאי כיבוי ביום טוב לגפרור. אלא יניחנו בנחת על הרצפה. והוא הדין לסיגריה בוערת שלא ישליכנה בתנופה חזקה הגורמת לכיבויה לאחר שגמר לעשן ממנה.

ד. אין להדליק חשמל ביום טוב, מפני שהוא כמוליד אש ביום טוב. וכן אסור להשתמש בטלפון. ואף על פי שאין למחות בחזקה ביד הנוהגים היתר בהדלקת החשמל ביום טוב, שיש להם קצת על מה שיסמוכו, מכל מקום הבא לשאול מורים לו לחומרא. ועל ידי גוי מותר להדליק חשמל ביום טוב לכל הדעות.
ונראה שמכל מקום יש להקל להפעיל המאוורר על ידי גוי ביום טוב. וכן אם הוא כבר פועל, מותר לישראל להסב את המאוורר ולהטותו לכיוון שירצה. ובמכונת שמיעה שהיא פתוחה ופועלת מערב שבת, אפילו בשבת יש להקל. ולעלות במעלית ביום טוב יש להחמיר, כיון שבעת שלוחץ על הכפתור נדלק חשמל על ידי זה. ואין לאפות בתנור חשמלי ביום טוב, אלא אם כן הודלק על ידי שעון אוטומטי שהוכן מערב יום טוב. וכן הדין לענין להפעיל מיקסר ביום טוב.