א. לעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה. אבל אין שוחטין בלילה אלא לאור האבוקה, או אור חשמל. אבל אין לשחוט כנגד הלבנה. וכן אין לשחוט ביום במקום אפל. ואם שחט שחיטתו כשרה. [ילקוט יוסף איסור והיתר כרך א’ עמוד נג].
ב. השוחט בשבת וביום הכפורים, אף על פי שאילו היה מזיד בשבת מתחייב בנפשו והיה לוקה ביום הכפורים, שחיטתו כשרה. ואמנם מצד מעשה שבת במזיד אסור לו לעולם לאכול מהבשר, ובשוגג מותר לכולם במוצאי שבת. [ילקו”י שם עמוד נד. שבת כרך ג’ עמ’ קיא].
ג. רבים נמנעים מלאכול לב של בהמה, שהוא גורם לשכחה, כמבואר בגמרא (הוריות יג:). והוא הדין לגבי לב של עוף. ולדברי המקובלים טוב להזהר גם מלאכול מוח או כבד של בהמה או עוף. [הליכות עולם חלק ו’ עמוד קנו].
