א. בהמה המקשה לילד בשעת שחיטה, והוציא העובר את ראשו, אף על פי שהחזירו הרי הוא כילוד, ואין לו דין של בן פקועה, וגם אם לא הפריס על גבי קרקע צריך לשוחטו. לפיכך אם הוא בן ח’ חודשים חי או מת, או בן ט’ מת, אסור. [ואם העובר חי אחר כך ח’ ימים, מותר, שהוכח שאינו נפל]. ואם הוא בן ט’ חי ניתר בשחיטת עצמו. [איסור והיתר א’ עמ’ נט].
סימן יד – דין עובר שנמצא במעי הבהמה
