א. המעביר שער בית השחי ובית הערוה אפילו במספריים כעין תער, חייב מכת מרדות. במה דברים אמורים במקום שאין מעבירין אותו אלא הנשים כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים אם העביר אין מכין אותו, ואף לכתחלה שרי, ואין בזה איסור משום “לא ילבש”. [יחוה דעת חלק ו’ סימן מט עמוד רסג. יביע אומר חלק י’ חיו”ד דף שס טור ב’ אות טז. והביא שם תשו’ הרשב”א להחמיר בזה, אך דייק משאר הפוסקים כמו שנתבאר כאן].
ב. מותר להעביר שער שאר האברים במספריים בכל מקום.
ג. אין להתיר לגבר ללקט שערות לבנות מתוך שערות שחורות, גם בזמן הזה.
ד. אין חיוב מצד ההלכה לגדל שפם, שאין לחוש בגילוח השפם משום “לא ילבש”.
ה. בזמן הזה גם האנשים דרכם להסתכל בראי לתקן עצמם ומלבושם, ואין בזה איסור משום “לא ילבש”. ויש להתיר בזה גם לתלמידי חכמים כדי לתקן לבושם. [יחוה דעת חלק ו’ סימן מט עמוד רסב].
ו. יש לבטל המנהג שנוהגים בפורים באיזה מקומות, שאיש לובש בגדי אשה או להיפך, שעוברים בזה משום לא ילבש. [יביע אומר ח”ה סי’ יד סק”ג. יחוה דעת חלק ה’ סימן נ’ עמוד רכד].
ז. אין ספק שבחורה המתנדבת לשירות לאומי מכניסה עצמה בניסיון גדול בקשר לשמירת התורה והמצוות, ואורח חיים צנועים וטהורים, בהתאם לרוח ישראל סבא. וכבר לימדונו חז”ל לעולם אל יביא אדם את עצמו לניסיון, שהרי אדם גדול [דוד מלך ישראל] הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. ובפרט בזמן הזה שהפרוץ מרובה על העומד. ולכן יש לעשות כל מיני השתדלויות לשכנע את הבנות להמנע מלצאת להתנדבות לשירות לאומי, ולו לתקופה קצרה. [אוצר דינים לאשה ולבת מהדו”ק עמ’ שפד].
ח. הדבר ברור שחלילה להתיר לבנות ישראל ללבוש מכנסיים, אפילו אם המכנסים נעשו במיוחד לצורך נשים, ואפילו אם המכנסיים רחבות, שיש בזה משום פריצות ופריצת גדר הצניעות. ואף אם הבנות לובשות אותן כדי להגן מפני הצינה והקור אין להתיר בזה בשום אופן, כי הם בגדי שחץ ופריצות. [יביע אומר ח”ו חלק יורה דעה סימן יד]. ואין להקל בזה גם אם לובשות את המכנסים מתחת לחצאית, שאין זה מן הצניעות להתלבש באופן השונה משאר הנשים החרדות לדבר ה’. ואף שכך היה המנהג אצל יראות ה’ ללבוש מכנסים רחבות מתחת לחצאית ארוכה, כיום יש לנהוג כפי מנהג החרדים לדבר ה’. ובפרט שאותן הלובשות מכנסים תחת השמלה עושות זאת לשם פריצות, ולא כמו בדורות קודמים.
ט. בנות הלומדות בבית ספר תיכון [דתי], ובאות בחצאיות קצרות מאד, על המנהל למחות בידן ולגדור פרצה חמורה זו, ולשכנע בכל הדרכים שתבואנה בשמלות ארוכות ובבגדי צניעות ככל בנות ישראל הכשרות. ואם ניסה את כל הדרכים ולא הצליח, ויש חשש שהבנות תעבורנה ללמוד בבית ספר חילוני, יש להעדיף במקרה זה שהבנות תבאונה במכנסים המיוחדות לנשים, מאשר שתבואנה בשמלות קצרות. ואף שגם לבישת מכנסים לנשים הן איסור מוחלט, ואין להורות בזה שום היתר ח”ו, מכל מקום אם הברירה היא בין שמלה קצרה למכנסים, ואין דרך אחרת, ויש חשש שהבנות תלכנה ללמוד אצל החילוניים, יש להעדיף באופן זמני את המכנסים על החצאיות הקצרות, ובכל אופן לא ירפה מנושא זה לשכנע את הבנות ללבוש בגדי צניעות על פי ההלכה, כדרכן של בנות ישראל הצנועות והכשרות. [יביע אומר חלק ו’ חלק יורה דעה סימן יד].
י. בית ספר שמחייבים שם את הבנות ללבוש בגדי התעמלות בחצר, או במקום שיש מורים גברים, או אפילו תלמידים בנים, אין לתלמידה להישמע להוראות ההנהלה, ואם מכריחים אותה על כך עליה לעבור לבית ספר אחר, ואין שום היתר לזה, ועל כל מי שבידו להשפיע לבטל הוראה זו תבא עליו ברכה, שדבר זה נוגד את כל כללי הצניעות על פי דעת תורתינו הקדושה.
יא. מותר לעשות נקבים באזני הבנות כדי ליתן שם עגילים, ואין בזה שום איסור. [ילקו”י דיני חינוך קטן עמוד רפד].
יב. איש שיש בו מום או כתמים וצלקות בפניו, עד שהוא מתבייש בפני הבריות, מותר לו גם כן לעשות ניתוח פלסטי על ידי רופא מומחה כנ”ל, לשפר תדמיתו וצורתו. וכל שכן אם דבר זה מפריע לו למצוא עזר כנגדו, ואין בזה חשש איסור משום לא ילבש גבר שמלת אשה. [יביע אומר חלק ח’ חלק חושן משפט סימן יב. ועיין בתוס’ שבת נ: ובאוצר הגאונים נזיר נח.].
יג. אסור למורות ולגננות שביישובי ספר להתאמן ולאחוז בנשק אם יש חשש לייחוד עם קציני הצבא, וכיו”ב. ובפרט אם הקצין ידוע כפרוץ בעריות ואינו שומר על נקיון לשונו. אבל אם בעת האימון הן שומרות בהקפדה על כל כללי הצניעות, ואינן מתייחדות עם איש כלל, מותר להן להתאמן בנשק, כדי להגן על עצמן באותם יישובי ספר שיש בהם חשש לפיקוח נפש. [שו”ת יחוה דעת חלק ה’ סימן נה].
