בשיעורו במוצש”ק פרשת נשא שנת תשנ”ו, נשא מרן פוסק הדור זיע”א את דברותיו לרבים בענייני חינוך הילדים, ובין דבריו הוסיף ואמר:
“ישנם ילדים שמטבעם נראים הם כשובבים, השְקט לא יוכלו, וצריך לדעת שיש לנהוג עמם בסבלנות ובמתינות, ולא ינהג עמם בתקיפות ובכעס, אלא בנחת ובאהבה.
ואמרו בשם הצדיק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ”ל שהסביר שהילדים הללו הם שובבים וחסרי מנוחה, מפני שיש בגופם נשמה גבוהה, ומכיון שהיא נתונה בתוך גוף קטן, קשה לה להשתלב בתוכו לרום מעלתה, ולכן הילד קופץ ומתפרע…
ואדרבה, ילד שהוא שובב וחסר מנוחה, אם יחנכו אותו כראוי, הרי כשהוא יתבגר ויגדל אז ינצל את המרץ שלו ואת כח השובבות שלו לתורה הקדושה ויהא חריף ומתמיד בתורה, ויזכו הוריו לראותו גדל לתפארת.
(משוש תבל).
