חכם אחד סיים לחבר ספר בעניין מסוים, ובאותה העת סבל האיש מכאבים עזים ברגליו. פנה האיש אל מרן זיע”א וביקש ממנו כי יכתוב לו מכתב הסכמה עבור חיבורו.
הסכים מרן זיע”א לכתוב לו הסכמה בתנאי שיכתוב לו כמה וכמה הערות על כמה עניינים שבתוך חיבורו, לשמע זאת סירב המחבר, והסכים “לוותר” על הסכמתו של מרן זיע”א…
בטרם צאתו מן הקודש פנימה, סח האיש למרן זיע”א אודות הכאבים העזים שסובל מהם רבות ברגליו, נצטער מרן בצערו של אותו חכם והאציל על ראשו ברכות על גבי ברכות, ואיחל לו שיזכה לרפואה שלימה בקרוב. וזאת למרות שכמה דקות לפני כן עשה אותו האיש צעד שפגע בכבודו של מרן זיע”א.
והנה למרבה הפלא, מאותו יום ואילך פסקו כאביו וחלפו והלכו להם, ושב ורפא לו, ואז הבין אותו האיש כמה גדול כוחו של מרן זיע”א אשר הוא בבחינת צדיק גוזר והקב”ה מקיים.
(משוש תבל).
