עומדים אנו בעיצומם של ימי השובבי”ם, ובטרם יחמקו ימים אלה מבין אצבעותינו בלא שנחוש בהם וללא שנדע את מעלתם, נשרטט מספר שורות במעלת ימים אלה וקדושתם ובדרכי ההנהגה הנכונים הצריכים חיזוק בימים אלו, מאשר ראינו אצל מו”ר הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט”א, במרוצת השנים.
ובטרם אגש אל הקודש לספר מעט מזעיר ממה שעיני ראו ולא זר אצל מורנו הגאון הראש”ל שליט”א, אקדים מה שכתב הגאון ר’ חיים פלאג’י בספרו נפש כל חי (מע’ ב’ אות כז), ובקצרה בספרו ראה חיים ח”ב (פר’ נשא דף מה ע”ג), שראה בחלומו בליל טו אדר שנת תר”ז שהיו אומרים לו “עמיתנו בתורה מר דיינא זרע רב שושילתא דבי נשיאה ריכא ובר ריכא מזרע המלוכה הרב המובהק המאיר כברק כמוהר”ר המלאך מיכאל יעקב ישראל נר”ו אשר אור תורתו זורח באי רודיס מוכתר בכתר תורה ומלכות את הנזר ואת העדות עדות לישרא’ל ממלא מקום אבותיו הקדושים שלשלת היוחסין נושא משך הזרע מזה בן מזה הללו בעלי תריסין ראשי אבות דייני ישראל העמודים והמכונות אשר בית ישראל נכון עליהם רבנן סבוראי מורי הוראות בישרא’ל” נכדו של הגאון רבי משה ישראל מחבר שו”ת משאת משה, ובנו הגאון הגדול רבי אליהו ישראל מחבר שו”ת קול אליהו וכסא אליהו ועוד, ובנו הגאון רבי משה ישראל מחבר שו”ת משה ידבר, ובנו מחבר שו”ת קול יהודה, אביו של רבי מיכאל הנ”ל, שזכו למלוכה במשך שנים רבות מחמת שהיו שומרי ברית שלא פגמו בריתם בשום פגם, והיו שומרים משמרת הקודש בזרעם אחריהם שלא ימצא בהם שום פגם וחשש, לכך זכו זכיה דאורייתא לכתר תורה מורי הוראות בישראל, ובזה פירשתי בחלום כונת הכתוב כי שמרו אמרתך ובריתך ינצורו – יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל!
וראה לו נמי בספר נפש חיים (מערכת ע’ אות לד) שהגר”ח אבולעפיא היה הולך בעינים מושפלות בלא להביט חוץ לארבע אמותיו, וזכה שכל מי שעמד כנגדו לא השלים שנתו! וכעין הנ”ל אמר הגאון רבי ראובן שרבני (כמובא בספרים החשובים והמומלצים דרש בחכמה ודברי יהושע) שזכה מר זקנו רבי יהושע שרבני להקים דורות ישרים מבורכים, מה שלא זכו רבים מחבריו, מחמת זהירותו היתרה בדבר זה [והביא שם כמה עובדות בזה]. וכן מרן זיע”א אחרי פטירתו בעיקר נתגלו כמה וכמה דברים מבהילים מגודל זהירותו בעניינים שבקדושה, והבאנו חלק מהם במקום אחר, ואי”ה עוד נשוב להביאם בעתם ובזמנם.
וכזאת ראינו אצל מורנו שליט”א, שלא הסכים בשום אופן שתדרוך רגל אשה בישיבת חזון עובדיה, ועמד על כך שלא תהיה מבשלת ולא מנקה ולא מזכירה, הגם שקשה למצוא במלאכות אלו איש שיעשה אותם בסבלנות ומקצועיות כהוגן, וכמה פעמים נתחלפו בעלי מלאכות אלו בישיבה, ולא הסכים שתהיה אשה עובדת בכך.
ובזמנו היתה אשה אחת ערירית ומסכנה שמידי ערב היתה אוספת את כל המאפים שנשארו במסעדות והמאפיות שבסנטר 1, ומניחה הכל על גדר סמוכה לישיבה שאם יהיה מי שירצה לקחת ולאכול שיקח משם, והנה פעם אחת היה יושב מורנו באישון לילה כדרכו בבית המדרש כשהוא עוסק בלימודו [וכמדומה שגם הנהגה זו אין לה אח ורע בישיבות אחרות, שראש הישיבה ישב בהיכל הישיבה עד שעות מאוחרות וישתף את הבחורים בסוגיות שעוסק בהם, ומידי פעם ישוחח עמם ויעקוב מקרוב אחרי מצב רוחם ורוחניותם, ועוד חזון למועד להאריך בהנהגה זו], ולפתע שמע מהמסדרון את קולה של אשה זו, ומיד קפץ כנשוך נחש ממקומו וצעק מי הרשה לה להיכנס לכאן?! ומיד יצא בעצמו או שלח מישהו שיאמר לה שאסור לה להיכנס בשום אופן לאזור הישיבה!
וזאת למודעי, כי אשה זו היתה צנועה ומבוגרת ולבושה בלויי סחבות על כל המשתמע מכך, ובכל זאת לא הסכים מורנו בשום פנים ואופן שתיכנס לשם.
ופעם אחת זכיתי להצטרף אל מורנו לכמה שיעורים שמסר בבני ברק ובאזור חולון [שגם זו הנהגה מופלאה שהיתה לו לקחת עמו בדרך כלל את הבחורים שצריכים חיזוק או שיש להם נסיונות וכדו’], ובדרך סיפר לנו מעט מתקופת צעירותו שחי בעוני ובדוחק, והנה כנראה באחד המקומות שהרכב עצר היתה איזה פריצות או תמונה של פריצות, ומיד הסתובב אלינו מורנו ואמר תסתכלו לשם [דהיינו לכיוון השני…], ובחששו שמא מישהו ראה בכל זאת אמר תחשבו בעצמכם מה זה בכלל גוף של פריצות, חתיכת בשר סרוחה בעלמא בלי שום תוכן וענין שבעצם אין בכלל מה להסתכל עליה ומה לחפש בהסתכלויות למיניהן.
ומה נאוו אמרי יושר של הגאון המובהק מהר”א הכהן מאזמיר בשבט מוסר (פרק ד אות ט) שכתב: “גם כדי להרחיק האדם החטא ממנו, ישקול בדעתו שאין עונג החטא כגודל החרטה שעתיד להתחרט ממנו ולמאוס בחייו איך ככה עשה. כיצד? אם חושק באשה על רוב יופיה, ישים נגד עיניו כשתזקין ונתרבו בה הקמטים ופניה כקוף חוזרת, ורום קומתה נכפפת ונעשית כחטוטרת הגמל, וליחות החוטם נופלות מנחיריה תמיד, ופיה עקומה ונמוכה בלי שינים, וכשאוכלת פיה מלא רוק. ואם ישכב עמה בימי נעוריה, בראותו אותה בזקנותה יקלל יומו וימאס חייו איך מלאו לבו להגיע גופו בגופה. גם ישים לנגד עיניו שכל יופי האשה היא עור דק עד מאוד שעל פניה, ואם תתפשט עורה מחמת נגעים או מכה ותיראה בשר חי תחתיה כמה מהמיאוס ליגע באותו בשר הלח אשר היד נדבק בו מעובי הליחה, ובשומו כל זה בדעתו בעת שיפתהו יצרו על אשה תמאס בעיניו ויתרחק ממנה כמטחוי קשת”. וע”ע כעין זה באוה”ח הקדוש בראשית מט, טו. וע”ע בשו”ת אבני נזר (אה”ע סי’ רלב אות י) משם חמיו הגה”ק מקוצק שאמר שיצה”ר הוא רק דמיון, ונתבאר ברוחב בקונ’ באר הפרשה (פר’ שלח התשע”ו). והארכתי בזה בס”ד בהקדמת ספרי גדר שושנים.
ואגב, במשך תקופה ארוכה היה מו”ר שליט”א משקיע דמים מרובים לארגן “קמפ” לבחורי הישיבה, כשהוא מוחל על כבודו ונוסע עמם, ומשתתף בחלק מהדברים שיכל… וכל זה רק בכדי שהבחורים לא יסתובבו בחוסר מעש בבין הזמנים וילכו לטייל במקומות שאין רוח חכמים נוחה מהם. והיה בחור אחד שלא היה רוצה ליסוע, מחמת שהיה מנצל את בין הזמנים ללמוד דברים חדשים, אך מו”ר לחץ עליו ביותר שיבוא כיון שרצה שאותו בחור יהיה מעורב בין הבריות, ואמר לו נעשה לך הנחה במחיר העיקר שתבוא ואל תהיה ‘חניוק’…
ומסיבה זו גם באמצע הזמן כשהיה רואה מורנו שליט”א שיש קצת רפיון בקרב השיעורים הגבוהים, היה מדרבן אותם שאם ילמדו לפי תכנית מסויימת הוא יסע עמם ביום שישי לצפון וכדו’, וכמה חכמה טמונה במעשה זה, שהרי היו בחורים שהיו עלולים ליסוע באיסור מבלי שיהיה מי שיפקח עליהם ואחריתם מי ישורנה, ועתה הודות להנהגתו של מו”ר שליט”א גם למדו בישיבה בחשק וגם בדרך עסקו בדברי תורה ולא רעו בשדות זרים.
ופעם אחת בהיותי בביתו [בתור בחור] היו דפיקות בדלת וניגשתי לראות מי שם, וחזרתי אליו שיש שם איזה אשה או בחורה, מיד אמר לי שב כאן והלך לאשתו הרבנית שתראה מה רוצה אותה אשה בדלת.
וכאשר אחד הבחורים התאונן בפניו ששורפות לו העינים, אמר לו בפשטות תאמר את האמת על איזה דבר לא טוב הסתכלת…
ובזמנו לפני קרוב לעשר שנים היו כמה מועמדים לבחירות לרבנות הראשית [ולמורנו בכלל לא היה מחשבה על כך], ובשיחתי עמו סיפרתי לו לפי תומי על חכם אחד מאחת מערי השדה שיושב ומלמד נשים עניינים שהשתיקה יפה להם וגם אינו שומר על עיניו בשיעורו, ובשומעו כן נזדעזע כל גופו ואמר לי בתוקף תיסע עכשיו למרן זצ”ל ותספר לו דבר זה שידע בדיוק איך להתייחס לאותו רב ושלא יתן לו להגיש מועמדות לשום תפקיד! [וכאמור בתקופה זו מורנו לא היה מועמד בשום צורה לרבנות הראשית, כיון שהיה הדבר מנוי וגמור בעיני מרן זצ”ל שמורנו הוא רבה של ירושלים, ונתעכב המינוי תקופה ארוכה כיון שעם כל רצונו של מרן בכך הוא לא הסכים בשום אופן לסגור ‘דיל’ שהרב השני יהיה רב שדרכו בפסיקת ההלכה אינה נכונה].
לתגובות: hashkafatmaran@gmail.com
