בס”ד, יג אלול תשמ”ט
אל אחינו בית ישראל בארץ ובתפוצות, ה’ עליהם יחיו.
שלומכם ישגא לעד.
הנה מיום גלות ישראל מעל אדמתו זה קרוב לאלפיים שנה, ידוע ידענו לשמור על ייחודו של עמינו בכל התנאים ובכל המצבים, במשך כל הדורות, על ידי קיום התורה והמצות, ושמרנו על גחלת ישראל שלא תכבה ח”ו. והן עתה בעוונות הרבים עינינו רואות וכלות את המצב הרוחני של חלק נכבד מארצנו הקדושה, ובמיוחד של הספרדים ועדות המזרח, אשר הלכו מדחי אל דחי, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים. והאצילות והצניעות אשר ציינה את אבותינו ואמותינו, חלפו למו, ואין ספק שתופעה מצערת זו נובעת מעזיבת חינוך ילדי ישראל היקרים את החינוך המקורי והמסורתי שלנו, ומתחנכים בבתי ספר חילוניים מפי מורים שאין להם חלק ונחלה בתורת ה’, ובילדי נכרים ישפיקו, ומרעה אל רעה יצאו, להשתמש בסמים, ולהתרחק ממצות התורה והאמונה. וקולו של הנביא מהדהד באזנינו: “מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו”.
אי לזאת אנו פונים מקרב לב אליכם נדיבי עמינו אוהבי התורה ושוחרי תושיה, לתרום בעין יפה וברוח נדיבה למען החזקת תלמודי-התורה שלנו, ותרומותכם יביאו אורה וברכה לכל ישוב ומושב, ולכל שכונה ושכונה, להרחיב פעולותינו להגדיל תורה ולהאדירה, בכל אתר ואתר. העשיר ירבה והדל לא ימעיט להושיט עזרתם בקודש למצות תלמוד תורה היקרה מכל המצות, וכמאמר חז”ל, ותלמוד תורה כנכד כולם. ובירושלמי (פאה פרק א) למדו כן, ממה שנאמר, כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה, אלו חפצי שמים שהם מצוות התורה, שכולן אינן שוות למצות תלמוד תורה.
אולם נוכחנו לדעת שללא עזרת הצבור בארץ ובתפוצות, לא נוכל להחזיק מעמד בתשלום המשכורות וההחזקה למורים וליתר העובדים במסגרת החינוכית של רשת החינוך שלנו, ומהם גם, שמרבים העם להתדפק על דלתותינו להרחיב גבולינו בכל ישוב וישוב, ואין הקומץ משביע למלא את משאלות לבם. ואם אין קמח אין תורה. והתקציב שהוקצב לנו מכספי הממשלה אינו מכסה אפילו את חצי ההוצאות הרבות אשר השתרגו על צוארינו.
לפיכך התאספנו אסיפת חירום יחד עם רבים וגדולים מרבני וחכמי ישראל לדון בכובד ראש ולטכס עצה איך להחזיר עטרה ליושנה. והחלטנו לפתוח תלמודי-תורה בכל עיר ועיר, ובכל מקום ומקום, כדי לחנך את בנינו על מבועי התורה והיראה, וכדברי הרמב”ם (בפרק ב מהלכות תלמוד תורה): “חייבים להושיב תלמודי-תורה בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות ללמד תורה לתינוקות של בית רבן, מחרימים אותה, לפי שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן”. והדבר ברור מעל לכל ספק שביצוע דבר זה יוכל להחזיר את עטרת ותפארת עמינו לקדמותה. כי חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. וכבר פתחנו בעזרת ה’ תלמודי תורה בכל רחבי הארץ, אשר בצילם יחסיון למעלה מששת אלפים תלמידים, כן ירבו, ותהלות להשם יתברך כבר ראינו תוצאות נפלאות מהחינוך שלנו, שהתלמידים הלומדים בתלמודי תורה אשר הקימונו, הולכים מחיל אל חיל וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה’, “ישראל אשר בך אתפאר”.
עובדיה יוסף
