קריאת קודש לצביון החינוך – מרן הרב עובדיה יוסף


בס"ד, יג אלול תשמ"ט

אל אחינו בית ישראל בארץ ובתפוצות, ה' עליהם יחיו.

שלומכם ישגא לעד.

הנה מיום גלות ישראל מעל אדמתו זה קרוב לאלפיים שנה, ידוע ידענו לשמור על ייחודו של עמינו בכל התנאים ובכל המצבים, במשך כל הדורות, על ידי קיום התורה והמצות, ושמרנו על גחלת ישראל שלא תכבה ח"ו. והן עתה בעוונות הרבים עינינו רואות וכלות את המצב הרוחני של חלק נכבד מארצנו הקדושה, ובמיוחד של הספרדים ועדות המזרח, אשר הלכו מדחי אל דחי, עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים. והאצילות והצניעות אשר ציינה את אבותינו ואמותינו, חלפו למו, ואין ספק שתופעה מצערת זו נובעת מעזיבת חינוך ילדי ישראל היקרים את החינוך המקורי והמסורתי שלנו, ומתחנכים בבתי ספר חילוניים מפי מורים שאין להם חלק ונחלה בתורת ה', ובילדי נכרים ישפיקו, ומרעה אל רעה יצאו, להשתמש בסמים, ולהתרחק ממצות התורה והאמונה. וקולו של הנביא מהדהד באזנינו: "מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו".

אי לזאת אנו פונים מקרב לב אליכם נדיבי עמינו אוהבי התורה ושוחרי תושיה, לתרום בעין יפה וברוח נדיבה למען החזקת תלמודי-התורה שלנו, ותרומותכם יביאו אורה וברכה לכל ישוב ומושב, ולכל שכונה ושכונה, להרחיב פעולותינו להגדיל תורה ולהאדירה, בכל אתר ואתר. העשיר ירבה והדל לא ימעיט להושיט עזרתם בקודש למצות תלמוד תורה היקרה מכל המצות, וכמאמר חז"ל, ותלמוד תורה כנכד כולם. ובירושלמי (פאה פרק א) למדו כן, ממה שנאמר, כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה, אלו חפצי שמים שהם מצוות התורה, שכולן אינן שוות למצות תלמוד תורה.

אולם נוכחנו לדעת שללא עזרת הצבור בארץ ובתפוצות, לא נוכל להחזיק מעמד בתשלום המשכורות וההחזקה למורים וליתר העובדים במסגרת החינוכית של רשת החינוך שלנו, ומהם גם, שמרבים העם להתדפק על דלתותינו להרחיב גבולינו בכל ישוב וישוב, ואין הקומץ משביע למלא את משאלות לבם. ואם אין קמח אין תורה. והתקציב שהוקצב לנו מכספי הממשלה אינו מכסה אפילו את חצי ההוצאות הרבות אשר השתרגו על צוארינו.

לפיכך התאספנו אסיפת חירום יחד עם רבים וגדולים מרבני וחכמי ישראל לדון בכובד ראש ולטכס עצה איך להחזיר עטרה ליושנה. והחלטנו לפתוח תלמודי-תורה בכל עיר ועיר, ובכל מקום ומקום, כדי לחנך את בנינו על מבועי התורה והיראה, וכדברי הרמב"ם (בפרק ב מהלכות תלמוד תורה): "חייבים להושיב תלמודי-תורה בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר, וכל עיר שאין בה מלמדי תינוקות ללמד תורה לתינוקות של בית רבן, מחרימים אותה, לפי שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן". והדבר ברור מעל לכל ספק שביצוע דבר זה יוכל להחזיר את עטרת ותפארת עמינו לקדמותה. כי חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. וכבר פתחנו בעזרת ה' תלמודי תורה בכל רחבי הארץ, אשר בצילם יחסיון למעלה מששת אלפים תלמידים, כן ירבו, ותהלות להשם יתברך כבר ראינו תוצאות  נפלאות  מהחינוך  שלנו,  שהתלמידים  הלומדים בתלמודי תורה אשר הקימונו, הולכים מחיל אל חיל וכל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה', "ישראל אשר בך אתפאר".

עובדיה יוסף

מרן הרב עובדיה יוסף: לתרום את מעות זכר למחצית השקל לקרן לחינוך ילדי ישראל


ב"ה, ירושלים טו בשבט תשס"ב לפ"ק

לכן ציוו רבותינו שעל כל אחד מישראל לתרום גם בזמן הזה מחצית השקל, "זכר למחצית השקל" שהיו תורמים לבית המקדש.איתא בגמרא, מגילה (יג:), גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן הרשע לשקול אל גנזי המלך עשרת אלפים ככר כסף, כדי שיוכל לבצע את זממו, אמר להם הקב"ה לישראל: בנַי! הקדימו שקליכם לשקליו, כמו ששנינו: באחד באדר משמיעים על השקלים.

ועל כן אני פונה בזה אל אחינו בית ישראל לתרום את המעות שהם "זכר למחצית השקל" ל"קרן לחינוך ילדי  ישראל".  כדי  שיצטרפו לחינוך התורה הקדושה עוד רבים מילדי ישראל, שהרי בזכות התורה ניצלו אבותינו מגזרתו של המן הרשע.

וכמו שאמרו בגמרא (מגילה טז.) שכאשר בא המן אל מרדכי לבצע את גזרת המלך להרכיבו על הסוס ולקרוא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, מצא את מרדכי לומד עם תלמידיו הלכות קמיצת העומר, שהיה קרב בבית המקדש, ואמר אליו: בא קומץ של שעורים שלכם, ודחה את עשרת אלפי ככר כסף שלי.

לכן בואו אחי בואו רעי, נחזק את התורה בעוז ובתעצומות, ולהוסיף חיילים לצבא של הקב"ה הם תינוקות של בית רבן שעוסקים בתורה ובזכותם העולם קיים, כדברי חז"ל (בשבת קיט:).

ויהי רצון שתזכו אתם ובניכם וכל בני ביתכם להתברך ממקור הברכות ויקויים בכם: וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך. ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום.  תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

עובדיה יוסף

ועשית כחכמתך


ב"ה תל-אביב-יפו, טז שבט תש"ל

לכבוד ידידי וחביבי הרב סעדיה לופס (שליט"א) ז"ל. סגן מנהל הכללי במשרד הדתות.

שלום רב!

קבלתי את מכתבו מיום יב בשבט, בצירוף צילום מכתב עו"ד יוסף קוקיה, בקשר להקדש, אשר אני וכב' אפוטרופוסים עליו.

אם כבודו חושב שההצעה של העו"ד הנ"ל יש בה תועלת למטרות ההקדש, אני מצטרף לדעתו בזה, חושבני שכבודו ייטיב יותר לעמוד על טיב ההצעה, ועמו עוז ותושיה לקרב או  לרחק,  והסכמתי  נתונה  בזה  מראש לחוות דעתו.

הנני מודה לכב' על ברכת רפואה שלמה שהואיל לשלוח לי במברק לפני כשבועיים, ואני מברכו מקרב לב שהשי"ת ישלח דברו וירפאהו רפואה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף. וחזקת והיית לאיש, בבריאות איתנה ונהורא מעליא, ובשובע שמחות, אמן.

ידידו עוז נאמן אהבתו כל הימים

בכבוד רב,

עובדיה יוסף

רצו"ב צילום המכתב הנ"ל, אולי יצטרך לכב'. הנ"ל.

מרן הרב עובדיה יוסף: גוי מארצות אשכנז שהתגייר בארץ ישראל יש לו לנהוג כמרן השלחן ערוך


נשאלתי אודות צעיר גוי מהולנד שבא לא"י והתגייר ונשא אשה ספרדיה, ונפשו לשאול הגיעה אם ינהוג כד' מרן הש"ע כמנהג הורי אשתו, או לא. והנני להשיב, כי בודאי יש לו לנהוג כד' מרא דאתרא של אותו מקום שנתגייר בו, דהיינו במקרה דנן, בא"י, ועמש"כ בשו"ת יביע אומר ח"ה ([חאו"ח] סי' לז) שאפי' האשכנזים כיון שבאו להשתקע בא"י היו יכולים לנהוג בכל דבר כמרן, אלא שמכיון שנחשבים לקהל בפ"ע רצו להמשיך במנהגיהם שבחו"ל. אך שאין זה דבר ברור ע"פ ההלכה, אבל הבו דלא להוסיף עלה, ולכן בגר שבא מארצות אשכנז, ודאי שינהוג כמנהג הספרדים שקבלו הראות מרן, ובפרט דהורי אשתו ספרדים והם מחנכים אותו לפי המסורת שבידם[1].

[1] א.ה. וע"ע בזה למרן עמוד ההוראה שליט"א, בספרו הבהיר עין יצחק ח"ג (כללי קבלת הוראות הש"ע אות עו) שהאריך בזה.

מרן הרב עובדיה יוסף: בימינו יש להעדיף הדפסת ספרי הלכה על פני כתיבת ספר תורה


יח מנחם אב תשמ"ג

קול תורה לפ"ק

לכבוד בני הרה"ג מזכה הרבים רבי אברהם יוסף שליט"א

שלום וברכה וישע רב.

אודות השאלה להלכה ולמעשה אם בזמן הזה יש עדיפות במצות הדפסת ספרי פוסקים ושו"ת יותר מקניית ס"ת ע"מ להניחו בבית כנסת. הנה ידועים דברי הרא"ש שהובאו בטור יו"ד (סי' ער), דהאידנא שכותבים ס"ת ומניחים אותו בבהכ"נ לקרות בו ברבים, יש מ"ע לכתוב תלמוד ופוסקים להגות בהם הוא ובניו, שמעלת כתיבת התורה היא כדי ללמוד בה, וע"י הגמ' והפו' ידע פירוש המצות והדינים על בוריין, לכן הם הם הספרים שאדם מצווה לכתבם וכו'. ע"כ. והפרישה שם פירש דברי הרא"ש שהכוונה שהמצוה היא דוקא באלו ולא בס"ת וכו'. וכ"כ הש"ך. וכ"כ הפנים מאירות ח"ג (ס"ס ב). אולם מרן הב"י כתב שלא נתכוין הרא"ש לפטור האדם ממצות כתיבת ס"ת ולהחליפה בכתיבת ש"ס ופוסקים וכו', אלא לא בא אלא לחדש לנו חיוב כתיבת תלמוד ופוסקים שגם הוא בכלל מצות כתיבת ס"ת, ושזה יותר מצוה מלכתוב ס"ת ולהניחו בבהכ"נ לקרות ברבים וכו'. ע"ש. ואמנם הגאון מהר"י בן יעיש שבשו"ת בן אברהם (חיו"ד סי' א) כתב, שמדברי הרא"ש שסיים הם הם הספרים שאדם מצווה לכותבם וכו', מוכח שלא כדברי מרן הב"י, אלא כמ"ש הפרישה והש"ך. ע"ש. אולם מרן החיד"א בברכי יוסף (שם סק"ט) הסכים שהעיקר כפירוש מרן הב"י בדעת הרא"ש. ושכן הבין הרב באר שבע. ע"ש. וכ"כ בספר מאורי אור (קן טהור דף קצו ע"א). וכ"כ רבינו החקרי לב בתשובה שהובאה בשו"ת סמיכה לחיים (חיו"ד סי' ו. דף לח ע"ב). ע' שם. ומ"מ גם מרן הב"י מודה שכתיבת ספרי ש"ס ופוסקים יותר מצוה בהם מלכתוב ס"ת ולהניחו בבהכ"נ לקרות בו ברבים, וכ"כ הלבוש שם. וכ"כ בספר יפה ללב ח"ג (שם סק"ט) בשם הרב ארחות יושר. ע"ש. והנה מבואר בב"י שם ע"פ הגמ' (מנחות ל.) הלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק, כתבו מעלה עליו הכתוב כאילו קבלו מהר סיני, שכל שכתבו בעצמו או ששכר סופר לכותבו וטורח בתיקונו הרי הוא כאילו קבלו מהר סיני, יוצא איפוא שהמדפיס ספר שו"ת בהלכה, חשוב יותר מהקונה ספרי פוסקים, ולכן אין ספר שיש עדיפות רבה בהדפסת ספר בהלכה מאשר קניית ש"ס ופוסקים, שכבר נדפסו ומצויים לרוב, אבל הדפסת ספר חדש הבא להאיר עיני ישראל בהלכה אין לך מצוה חשובה מזו, שאין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה [ברכות ח.]. ואפילו אם נדר לכתוב ס"ת, אם רוצה לשנות נדרו ולהדפיס ספר בהלכה, הוי בכלל מעלין בקודש, וכמ"ש בשו"ת סמיכה לחיים (חיו"ד סי' ו), והסכים עמו מרן החקרי לב שם, אלא שכ' שם: שישאל על נדרו. ע"ש. וראה מה שהאריך למעניתו הגר"ח פלאג'י בהקדמת סמיכה לחיים כמה מעלות טובות רמות ונישאות למי שמוציא לאור ספר בהלכה ע"י מתן דמים לאדפוסי הדרא ספרי דבי רב ראשונים או אחרונים דלית להו שיעורא. ע"ש. וראה עוד בס' יפה ללב ח"ג יו"ד (סי' ער סק"ג). ע"ש. וע' משנת ר' אהרון קוטלר (חיו"ד סי' לב). (וע' בשו"ת חת"ס חיו"ד סי' רנב, ובשו"ת שבט הלוי ח"ה סי' קיט אות ג).

לפיכך המבקש להצניח שם הוריו או קרוביו ולעשות מצוה גדולה לעילוי נשמתם, ראוי ליעץ לו ולהשיאו עצה ההוגנת לו ולהם להוציא לאור עולם ספר בהלכה, לזכות את הרבים בהונו, ועץ חיים למחזיקים בה ותומכיחה מאושר [משלי ג, יח]. וזכות הרבים תעמוד לו ולזרעו אחריו. ובפרט שהמברר מקחו של צדיק זכות גדולה עד מאד, שגורם שיהיו שפתותיו דובבות בקבר [יבמות צז.], ואין ספק שימליץ טוב בעדו בעוה"ז ובעוה"ב. אשרי חלקו ומה נעים גורלו.

ואתה צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק, ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח. יגדיל תורה ויאדיר.

בברכת התורה

עובדיה יוסף

מרן הרב עובדיה יוסף: על מנהלי הישיבות לספק בשר חלק לתלמידיהם הספרדים


שאלה:

אנו קבוצת תלמידים מבני עדות המזרח, הלומדים במדרשיית… פרדס חנה. וברצוננו לשאול את כבוד הרב שתי שאלות.

האם מותר לנו לאכול את הבשר הלא חלק המוגש בישיבה?

תשובת מרן רבינו הגדול זצוקללה"ה:

ודאי שמן הראוי שראשי ומנהלי הישבה ידאגו לספק בשר חלק לתלמידי הישיבה כדי שלא להעביר את התלמידים הספרדים על קבלתם הוראות דברי מרן השלחן ערוך.