לא ידועה התיחסות ממרן זיע”א לנידון זה באופן נקודתי, אולם היסודות לנידון בודאי מבוארים בדבריו שפיר.

והנראה למסקנה בנידון זה, שצריך לבדוק באותו תנור המדובר בימות החול, קודם יום טוב, האם בפעולה שעושה עבור שינוי החום, כגון סיבוב הכפתור וכדומה, נדלקת  באופן ישיר הנורה שמסמלת על הפעלת הגופי חימום, או שרק אחר זמן ממושך, של למעלה מחמש שניות, נדלקת הנורה, ע”י חיישן של התרמוסטט וכדומה, שלוקח לו כמה זמן להרגיש את הצורך להדליק את הגוף חימום.

ואם רואה שנדלק מיד, ידע שאסור ביו”ט לשנות את החום בתנור, שזה נחשב הבערה בידים. ובדרך כלל ברוב התנורים זה עובד כך ולכן אסור לשנות בהם החום ביום טוב.

אבל אם לוקח כחמש שניות ומעלה עד שנדלקת הנורה, מעיקר הדין אפשר להקל באותו תנור לשנות בו את החום ביו”ט, שכלל הוא בידינו שמותר לגרום הדלקה ביום טוב לצורך יום טוב.

וכל זה בתנור שאכן נדלקים בו גופי חימום נוספים או חוטי להט בשינוי החום, כמבואר בשאלה.
אולם בתנורים המצויים יש ב’ סוגי תנורים:

האחד, שהכפתור לויסות החום הוא רציף, שמסתובב חָלָק, במספרים עולים, 100 מעלות, 150 מעלות, וכו’. והשני, שהכפתור אינו מסתובב חלק וברצף, אלא כמו שברירים.

ובאלו שהכפתור אינו חלק אלא כמו שברירים, אין שום היתר לשנות הויסות של החום ביו”ט, לא להנמיך ולא להגביה, מפני שבכל שבריר כזה שמסובב ביו”ט, נמצא שמכבה ומדליק מחדש.

אבל בתנורים שהכפתור הוא רציף, שמסתובב חלק, ועובד בתרמוסטט, מה שמצוי באותם תנורים בדרך כלל, שלא נדלקים בהם גופי חימום נוספים בשינוי מידת החום, אלא יש בו כספית שקולטת את דרגת החום שבתנור, וכשמגיע לנקודת חום הרצויה, מכבה, וכשיורד מאותה נקודת חום, מדליק. ובתנור כזה, כל שהמנורה דולקת, אפשר להגביה, כי רק ממשיך את המצב הדולק ולא עושה הדלקה חדשה, ואסור להנמיך, כי בזה מכבה בידים. ואם המנורה כבויה, מותר להנמיך, כי רק משאיר המצב הקים, ואסור להגביה, כי בדרך כלל גורם להדליק בידים.

וכן הסכים עמנו מרן הראש”ל רבינו יצחק יוסף שליט”א להלכה, שאם ידלק לאחר קצת זמן, יש להקל להגביר את החום.

בברכת כתיבה וחתימה טובה