בספר חזון עובדיה שבת חלק ב’ הלכות מלוה מלכה כתב שמותר להוציא בשבת חלה קפואה לצורך סעודה רביעית ואין בזה משום מכין מקודש לחול
ובסע”ק ב’ שם כתב בטעם הדברים וז”ל
“שיש לסמוך על מה שכתב החיי אדם (כלל קנ”ג סימן ו’) שאם לא ימצא הדבר בנקל מותר להביא יין או מים וכיו”ב מיום טוב לחברו שכל זה לא נקרא הכנה שכל שיש מצוה בדבר יש להקל ע”ש והוא הדין בנידון דידן“ עכ”ל
“וע”ע בשו”ת מהרש”ג ח”א סימן ס“א שכתב דלא מיקרי הכנה אלא במקום שכוונת העושה לחסוך לו זמן מהחול מפני שבשבת הוא פנוי יותר ובעשייתו דבר זה בשבת מרוויח זמן אבל במקום שאם לא יעשה הדבר בשבת לא יוכל לעשות הדבר ההוא במוצאי שבת כלל נמצא שאין כוונת העושה להחליף מעשה של החול ליום שבת שפיר דמי ע”ש“
ולפי דברים הללו היה נראה שיהיה מותר לבשל תבשיל מיום טוב ראשון ליום טוב שני משום שהרי בערב יום טוב שני אין זמן להכין כגון אצלנו בצרפת שיום טוב שני נכנס מאוחר ונבשל ביום טוב ראשון לא כדי להרוויח זמן אלא משום שהדבר לא יוכל להעשות האם באמת הדבר כך הלכה למעשה ואם כן כמעט ביטלנו את איסור הכנה כי רוב הדברים נעשים רק בגלל שלא יכולים להעשות ולא כדי להרוויח זמן כגון לחממם את האוכל על הפלטה או להכניס שתיה למקפיא וכן עוד ועוד דברים שיכולים להעשות מיום טוב ראשון לשני
וכן מה שהביא מדברי המשנה ברורה “ס”ס תרס”ז שדוקא לסדר ולערוך השולחן משבת ליום טוב אסור אבל להוציאו להביאו מן הסוכה לבית מותר“ ונראה לענ”ד בביאור דברי המ”ב שהכנסת השולחן אין זה הכנה כי אין הכנסת השולחן הכנה לעצם הסעודה אלא יכול להשתמש בו גם לדברים אחרים משא”כ כריכת השולחן זה רק לצורך הסעודה שתהיה ביום טוב שני וזה הכנה ולכן אסרו חכמים ואם ביאור זה נכון אז מדברי המש”ב יש לאסור להוציא חלה מההקפאה כי זה ודאי לצורך סעודה רביעית ולא שיכול לאכול בשבת אלא מוציא רק לצורך סעודה רביעית וזה ודאי הכנה
אם יואיל כבודו לבאר לנו את הענין ולהאיר את עניינו בענין זה של הכנה כי כאן בגולה (צרפת) הדברים חשובים שבחגים הזמן מאוד מאוחר ורק שנכנס יום טוב שני מתחילים להכין ויושבים לסעודת חג מאוחר ואם רוצים לאכול מוקדם צריך להתפלל מוקדם כדי שיהיה אפשר לאכול רוב סעודה לפני השקיעה שזה לא פשון מכמה ענינים עכ”פ נודה לכבודו אם יאיר את עניינו בענין זה
בברכת התורה ובידידות רבה
ולשנה טובה תכתבו ותחתמו
יוני סיטבון
0 תשובה
שלום וברכה,
אחר העיון בדבריכם החשובים לכאורה קשה להתיר בישול מיום טוב ראשון ליום טוב שני, ואע”פ שלא עושה כדי להרוויח זמן, דדוקא בחלה קפואה התיר מרן זיע”א משום שיש לצרף את גם את הסברא שנעשה הדבר מימלא (גרמא), [וע’ בשו”ת יחוה דעת ח”א (סי’ ל) שהתיר להכין גלידה ולהקפיא מים ביום טוב, משום דחשיב גרמא, וע”ע בחזון עובדיה יום טוב (עמ’ סג הלכה כד ובמקורות), וראה עוד בחזון עובדיה שבת ד (עמוד רלח)]. משא”כ בבישול שעושה בידיים.
וכן היא דרכו של מרן זיע”א לבסס את פסקו על טעמים ונימוקים שונים, ואין לדייק מטעם אחד להלכה אחרת.
ומ”מ בדברים כגון אלו יש להיוועץ בגדולי הדור, שיורו לנו את הדרך אשר נלך בה ואת המעשה אשר נעשה.
בברכת כתיבה וחתימה טובה
