כתבי יד ממרן ♦ האם אפשר לומר סליחות קודם מנחה?


ב"ה, ירושלים. ח חשון תשל"ז

לכבוד ידידנו הדגול רב חביבאי דיתיב בתווני דלבאי הרב הגאון חו"ב חכו ממתקים וכלו מחמדים כמהר"ר שלמה מן ההר שליט"א, הרב ומו"צ דבית וגן.

שלום וישע רב

לפני ימים אחדים נמסרה לי מאת המזכיר אגרתו המעולפת ספירים מקוטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל, וברכתי עליה ברכת הנהנין, וענותו תרבני. ויש מקום לסלסל ולפלפל בדברי קדשו. ועוד חזון למועד.

רק רגע אדבר לענין מעשה במה שאמרתי שיכולים לומר סליחות קודם מנחה, וכת"ר העיר דהא תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם [הוריות יב: זבחים פט.], ולפע"ד בדבר הרשות לגבי מצוה, כגון סליחות שהם מנהג לגבי מנחה שהיא מצוה מדרבנן, לא שייך ד"ז. וכמ"ש השאג"א (סי' כב) שמ"ש במצוה דרבנן לגבי דאורייתא נמי כרשות חשיבא וכו', אין זה מוסכם, וע' בפני יהושע ר"פ אלו דברים (ברכות נא:) וצל"ח ומצפה איתן שם. ושו"ת לחם שערים (סי' כא). מ"מ בזה מיהא י"ל כמש"כ, וכן ראיתי לנוהגים. ואכמ"ל.

והנני באהבה רבה ובכבוד רב ובידידות נאמנה

עובדיה יוסף

מה עדיף: להשכיר מבנה לתלמוד תורה או למקום תפלה ופעילות לנוער?


להלן מכתב מכתב ידו של מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, בו הוא מתייחס לשאלת בעל מבנה שעומדות לפניו 2 אפשרויות: להשכיר את המבנה שברשותו לתלמוד תורה או למקום תפלה ופעילות לנוער. 

בס"ד. כז טבת תשמ"ח

לכבוד היקר והנעלה עו"ד… הי"ו

ירושלים.

שלום וישע רב וכט"ס.

בדבר שאלתו אודות מבנה המיועד להשכרה, אם יש להעדיף להשכירו לתלמוד תורה חדש העומד לקום בשכונת בית וגן, על ידי צוות תלמידי חכמים יראי-שמים, או להשכירו עבור מקום תפלה ופעילות נוער בשעות הערב.

אין ספק שיש להעדיף במקרה זה להשכיר את המבנה עבור הקמת תלמוד תורה חדש, שיש בו חשיבות גדולה מאד, כמאמר חז"ל (פאה פ"א) ותלמוד תורה כנגד כולן. ועל פי ההלכה יש להעדיף זאת על פני מקום תפלה, וכבר אמרו בגמ' שבת (קיט:) "אין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תינוקות של בית רבן", וכן אמרו בגמ' מועד קטן (ט:) ובירושלמי ריש מסכת פאה איתא, גדולה תורה שאלמלא התורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר: "אם לא בריתי יומם ולילה, (היא התורה שנאמר בה: והגית בו "יומם ולילה") חוקות שמים וארץ לא שמתי". ומצות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות כולן, וככתוב, "יקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה", שאפילו חפצי שמים אינם שווים כמו התוה"ק.

והנני לברכו שחפץ ה' בידו יצלח להגדיל תורה ולהאדירה, וזכות המצוה תעמוד לו בבריאות איתנה ונהורא מעליא, באושר וכבוד שובע שמחות וכל טוב.

בברכת התורה,

עובדיה יוסף

כתבי יד ממרן: לימוד בחזרת הש"צ לבחורי ישיבה, עשיית מנין ספרדי לברכת הלבנה בישיבה אשכנזית


ב"ה, ירושלים. כט כסלו תשד"מ

לכבוד ר'… הי"ו

שלום וברכה וישע רב

מכתבו מיום עש"ק ויחי תשמ"א, הונח במקום מסוים, ונעלם מעיני, כעת בראותי שאלותיו בדברי תורה, הנני לענות על מקצת שאלותיו.

א. נכון שאין ללמוד בעת החזרה, וגם לבחורי ישיבה אין להתיר, ובפרט שילמדו מהם עמי הארץ אם יזדמנו לעתות קרובות להתפלל עמהם, ויבואו להשיח בשיחה בטילה. וכן יש להקפיד על כך לפי הקבלה, לשמוע כל החזרה, ולא רק לכוין בחתימת הברכות בשביל עניית אמן. ומ"מ בין לחש לחזרה מותר לעיין בספר, מבלי להוציא בפיו. שהרהור לאו כדיבור דמי [ברכות כ: שבת קנ.]. ועמש"כ בשו"ת יבי"א ח"ב חאו"ח (סי' ד). ובשו"ת יחוה דעת ח"ג (סי' טז) בשם הגר"ח פלאג'י, שאפי' בעיון בעלמא בחידושי דינים שבסידור אין להתיר בחזרת הש"צ. וציינתי עוד אחרונים רבים. ע"ש. ורק בין תפלת הלחש לחזרה מותר בעיון בלבד.

ב. אפשר לעשות מנין בפני עצמו לספרדים, לומר ברכת הלבנה כפי נוסח הספרדים, ואין בזה משום לא תתגודדו. ובפרט כשהאשכנזים מקדימים לברך ברכת הלבנה קודם שיעברו ז ימים מעת לעת מהמולד. בניגוד למה שפסק מרן הש"ע (סי' תכו), שיש להמתין ז' ימים. וכן מנהגינו. עי' יחוה דעת ח"ב (סי' כד).

ג. אין לזוז ממה שאמרו חכמים גם כשחכמי המדע חולקים עליהם. כגון להרוג כינה בשבת וכיו"ב. וע' בגליון הש"ס להגרע"א (פסחים צד:) בשם ר"ת.

בכבוד רב

עובדיה יוסף

 

מתוך גליונות קובץ בית יוסף