יום ראשון ל ניסן תשע”ח • היום חמשה עשר יום לעומר, שהם שני שבועות ויום אחד

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת שופטים – הלכות ייחוד, הלכה ב. הלכות תלמוד תורה הלכות א-ג.

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. נשים הנוהגות לנשק ידי אדם גדול בתורה, כדי להתברך ממנו, צריך למנוע המנהג הרע הזה, כי כל נגיעה באשה שאינה אשתו, אסורה. ויכול לברך אותה בנתינת ידו על ראשה באופן שאינו נוגע בה כלל, ורק לבנותיו או נכדותיו מותר לתת להן לנשק את ידו.

ב. מצות עשה על כל איש מישראל ללמוד תורה הלכה למעשה, כמו שנאמר בתורה (דברים ה א), ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם. כדי שידע האדם לקיים המצות כהלכתן, ולשמור עצמו מכל איסורי תורה, וכמו שאמרו רבותינו (קידושין מ.) גדול תלמוד שמביא לידי מעשה. ולכן כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין זקן גדול שתשש כחו, ואפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים שחייב לפרנסם, הכל חייבים לקבוע להם זמן ללמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר (יהושע א ח) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה (הרמב”ם פ”א מהל’ תלמוד תורה ה”ח, וטור וש”ע יו”ד סי’ רמו ס”א).

ג. ועד אימתי חייב אדם ללמוד תורה, עד יום מותו, שנאמר (דברים ד ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. וכל זמן שלא יעסוק בתורה הוא שוכח (הרמב”ם פ”ב ה”י, וטוש”ע סי’ רמו ס”ג). ואין דברי תורה מתקיימים במי שמרפה עצמו עליהן, ולא תימצא תורה אצל אלה שלומדים מתוך עידון ואכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו על התורה, ומצער גופו תמיד, ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה. כך אמרו חכמים דרך רמז (ברכות סג:), זאת התורה אדם כי ימות באהל, שאין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באהלי החכמים. וכן אמר שלמה בחכמתו, התרפית ביום צרה צר כחכה. ועוד אמר (קהלת ב ט), אף חכמתי עמדה לי, תורה שלמדתי באף היא שעמדה לי. (ילקוט שמעוני קהלת פ”ב).

ד. חייב אדם לשלש תלמודו בכל יום ויום, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש “בתלמוד”, כיצד, הרי שהיה עוסק במלאכתו לפרנסת בני ביתו שלש שעות ביום, ונשארו לו תשע שעות, יעסוק בשלש שעות מהן במקרא, ובשלש שעות במשנה, ובשלש שעות בתלמוד ופוסקים, להבין ולהורות הלכה למעשה. וללמוד דבר מתוך דבר, לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא. במה דברים אמורים בתחלת לימודו של אדם. אבל כשיגדל בתורה יפנה כל עסקו בתלמוד ובפוסקים לפי רוחב לבו ויישוב דעתו, שיפלפל בדברי תורה וילמוד דבר מתוך דבר להורות הלכה למעשה, ובעתים מזומנות יקרא מקרא וישנה משנה כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

יום שישי כח ניסן תשע”ח • היום שלושה עשר ימים לעומר, שהם שבוע אחד וששה ימים

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת תולדות – הלכות נטילת ידים שחרית, הלכה א. פרשת ויחי – הלכות קדיש, הלכה א. פרשת וארא – הלכות קריאת שמע, הלכה א. פרשת ויקרא – הלכות בית הכנסת, הלכה א.

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. מן הדין מותר לנגוע במלבושיו וללובשם קודם נטילת ידים שחרית, כי כן מוכח מהתלמוד שלנו (בברכות ס:). וכן כתבו הפוסקים. אבל המתחסדים עם קונם והולכים על פי תורת הקבלה נוהגים להחמיר על עצמם, ונוטלים ידיהם תחלה, ואחר כך נוגעים במלבושיהם ולובשים אותם. ולא נאמרו דברים אלו אלא למצניעיהם.

הלכות קדיש

ב. בקדיש, כשעונים יחידי הצבור, אמן יהא שמיה רבא מברך, צריכים לומר, לעלם “ולעלמי” עלמיא יתברך, עם אות ו’, ולא כמו שנדפס באיזה סידורים: לעלם “לעלמי” עלמיא, בלי ו’. שזה אינו. שהרי אונקלוס תרגם הפסוק “ה’ ימלוך לעולם ועד”, “ה’ מלכותיה קאים לעלם “ולעלמי” עלמיא”, עם אות ו’. וכן הנוסח בסידור הגאונים והראשונים, רב סעדיה גאון, רב עמרם גאון, הרמב”ם, והרוקח, והרשב”א, והמנהיג, והרד”א. וכן העלה מרן הבית יוסף (סי’ נו), שצריך לומר “ולעלמי” עם אות ו’, כנוסח הקדמונים, ואין לשנות. וכן עיקר.

הלכות קריאת שמע

ג. אף על פי שהשומע קדיש וקדושה באמצע קריאת שמע וברכותיה, צריך להפסיק ולענות עם הצבור, ואפילו באמצע הפסוק, מכל מקום באמצע פסוק שמע ישראל, ובאמצע ברוך שם כבוד מלכותו, אסור להפסיק כלל, אפילו לקדיש וקדושה, שאין לך דבר גדול כקבלת עול מלכות שמים, ודינם כמו באמצע התפלה של שמנה עשרה, שאסור להפסיק כלל אפילו לדברים שבקדושה. והוא הדין שבין פסוק שמע ישראל לבין בשכמל”ו לא יפסיק כלל אפילו לקדיש ולקדושה.

הלכות בית הכנסת

ד. בתלמודי תורה שלומדים שם תורה תינוקות של בית רבן, מותר להשתמש בחדרי התלמוד תורה ללמד שם חשבון וכתיבה, עם לימוד התורה, אף על פי שהם דברי הרשות, שלב בית דין מתנה עליהם. ואין בזה חשש איסור כלל.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

יום חמישי כז ניסן תשע”ח • היום שני עשר ימים לעומר, שהם שבוע אחד וחמישה ימים

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת וירא הלכות תפילין, הלכות ו-ז. פרשת חיי שרה – הלכות תפלין, הלכות א-ב.

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. גם האבל צריך להניח תפלין של רבינו תם, ושלא כדעת האומרים שעל פי הקבלה אין להניח תפלין דרבינו תם. וזה אינו, לפי שגם על פי הקבלה יש לו להניחן.

ב. אם נצרם קצת מרוחב הרצועה של התפלין, ונשאר ברוחבה שיעור כשעורה, (סנטימטר אחד), אין צורך להחליף את הרצועה, שהיא עדיין בכשרותה.

ג. מי שנאנס ולא הניח תפלין במשך כל היום עד אחר שקיעת החמה, יכול להניח תפלין “בברכה” בתוך זמן בין השמשות שלנו, דהיינו בתוך שלש עשרה דקות וחצי, מכיון שיש ספק ספיקא שהוא עדיין יום. ומכל מקום אם התפלל ערבית ועשאו לילה, יניח מיד התפלין, שלא יפסיד מצות התפלין לאותו יום, אבל לא יברך עליהן.

ד. הלכה למשה מסיני שיהיו הרצועות של התפלין שחורות. אבל הבתים טוב שיהיו שחורות למצוה בעלמא, ולא לעיכובא.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

יום רביעי כו ניסן תשע”ח • היום אחד עשר ימים לעומר, שהם שבוע אחד וארבעה ימים

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת וירא הלכות תפילין, הלכות ב-ה.

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. המניח תפלין של רבינו תם בפני עצמן, ושמע קדיש או קדושה, בין התפלין של יד לתפלין של ראש, מפסיק ועונה עם הצבור, ואחרי שהפסיק ממשיך להניח תפלין של ראש בראשו. וכל המניח תפלין של רבינו תם, צריך שיכוין כשמניח התפלין, שהוא מתכוין לצאת ידי חובת מצות תפלין באותן שהן כהלכה, והתפלין האחרים הן כרצועות בעלמא, כדי שלא יעבור על בל תוסיף.

ב. אסור לשנות הבתים והרצועות של תפלין דרש”י לעשותם תפלין דרבינו תם, וכן להיפך, אסור לשנות הבתים והרצועות של תפלין דרבינו תם לעשותם תפלין דרש”י. וגם הכיס שמניח בו התפלין, לא יחליף הכיס של תפלין דרש”י לעשותו כיס של תפלין דרבינו תם, וכן להיפך. שכל זוג תפלין קובע קדושה בפני עצמו.

ג. האבל ביום ראשון של פטירת מתו, שהוא יום מיתה וקבורה, אסור להניח תפלין, כיון שהוא מעולל בעפר קרנו, ואין זה כבוד לתפלין שנקראו “פאר” כמו שכתוב (יחזקאל כד יז), פארך חבוש עליך. במה דברים אמורים, ביום הראשון שהוא יום מיתה וקבורה, אבל אם מת ביום א’ ונקבר ביום ב’, יש לאבל להניח תפלין ביום ב’, שהוא יום קבורה בלבד, אבל יניחם בלא ברכה.

ד. מי שהודיעוהו שמת קרובו לפני פחות משלשים יום, שזוהי שמועה קרובה, שצריך להתאבל שבעה ימים ושלשים יום, לא יניח תפלין ביום ההוא.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

יום שלישי כה ניסן תשע”ח • היום עשרה ימים לעומר, שהם שבוע אחד ושלושה ימים

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת כי תבא – הלכות מזוזה, הלכות לג-לה. פרשת וירא הלכות תפילין, הלכה א.

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. הבית שבספינה פטור מן המזוזה. וכן המעלית שעולה ויורדת אל דירות המגורים, פטורה מן המזוזה, מפני שאינה דירה קבועה. וגם הפתח הקבוע שבבנין שדרכו נכנסים למעלית, פטור מן המזוזה. וכן מכונית אפילו יש בה פתח הגבוה עשרה טפחים ויותר, כגון אוטובוס או משאית, וכן הקרונות של הרכבת, פטורים מן המזוזה. וכל שכן מטוס או מסוק שפטורים מן המזוזה.

ב. חנויות שבשווקים, שהם קבועים, חייבים במזוזה. וטוב שיקבעו שם המזוזה בלי ברכה. וכן בתי חרושת שהפועלים עובדים שם רק ביום ולא בלילה, יש לקבוע בהם מזוזה “בלי ברכה”. וכן בתי ספר ובתי מדרשות שלומדים שם רק ביום, ולא בלילה, יש לקבוע בהם מזוזה בלי ברכה. ומכל מקום המברך על קביעת המזוזה במקומות אלו יש לו על מה שיסמוך.

ג. השוכר בית סתם בחו”ל פטור ממזוזה כל שלשים יום, ואם רצה לחייב עצמו לקבוע מזוזה מיד, לא יברך על קביעתה. [ואפילו לאחר שיעברו עליו שלשים יום אין צריך להסיר המזוזה ולקובעה מחדש, ואין בזה משום תעשה ולא מן העשוי, דזמן ממילא קא אתי]. ולאחר שלשים יום הואיל ונראה שהבית שלו, הילכך חייב במזוזה ובברכה. ואפילו אם שכר הבית לתקופה של חצי שנה או יותר, שאז חייב לקבוע מזוזה מיד, מכל מקום לא יברך על קביעתה. ואם קנה בית בחו”ל, חייב במזוזה מיד ובברכה. וכל שכן אם בנה בית בחו”ל. ובארץ ישראל אפילו השוכר בית, חייב לקבוע מזוזה מיד ובברכה.

ד. מי שהניח תפלין של יד, וקודם שהניח תפלין של ראש, נסתפק אם בירך כבר על התפלין של יד, או לא, ספק ברכות להקל, ודנים אותו כאילו ודאי בירך על תפלין של יד, ולכן אין צריך לברך כלל על תפלין של ראש. שהברכה שעל התפלין של יד פוטרת התפלין של ראש מברכה.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

יום שני כד ניסן תשע”ח • היום תשעה ימים לעומר, שהם שבוע אחד ושני ימים

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת כי תבא – הלכות מזוזה, הלכות א-ד

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. מצות עשה מן התורה לכתוב שתי פרשיות שמע ישראל, והיה אם שמוע, ולקבוע אותן על מזוזת פתח הבית, שנאמר וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. וחייב כל אדם להזהר בקיום מצוה זו, שהכל חייבים במזוזה, ואפילו נשים ועבדים, והאשה עצמה כשרה לקבוע מזוזה בפתח ביתה בברכה. ומחנכים את הקטנים לקביעת מזוזה לפתחיהם, כדי שכל זמן שיכנס ויצא מביתו יפגע ביחוד שמו של הקדוש ברוך הוא, ויזכור אהבתו, וידע שאין דבר העומד לעולם, אלא ידיעת ואמונת צור העולמים ומיד ילך בדרכי מישרים. אמרו חז”ל (מנחות מג:) כל מי שיש לו תפלין בראשו ובזרועו, ציצית בבגדו, ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא, שהרי יש לו מזכירים רבים, והם המלאכים המצילים אותו מלחטוא, שנאמר חונה מלאך ה’ סביב ליריאיו ויחלצם. ובזכות מצות המזוזה נשמר הוא וביתו מכל המזיקים, ולכן כותבים שם “שדי” על המזוזה מבחוץ, שהוא ראשי תיבות שומר דלתות ישראל. ובמסכת עבודה זרה (יא.) אמרו: מלך בשר ודם יושב בפנים הארמון, ועבדיו משמרים אותו מבחוץ, ואילו הקב”ה עבדיו מבפנים והוא משמרן מבחוץ, שנאמר ה’ ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. מזוזה שנכתבה בכתב אשכנזי כשרה גם לספרדים, וכן להיפך. ומכל מקום טוב להדר שהדייר הספרדי יקח מזוזה הכתובה בכתב ספרדי, והאשכנזי יקח מזוזה הכתובה בכתב אשכנזי, כפי מנהג אבותיהם.

ב. השרטוט במזוזה הוא מהלכה למשה מסיני, הילכך מזוזה שנכתבה בלי שרטוט פסולה.

ג. לכתחלה יש לכתוב המזוזה על קלף שאינו משוח, ובדיעבד אין המשיחה פוסלת, שהואיל והמשיחה מיפה את הכתיבה, הוי בכלל כל לנאותו אינו חוצץ.

ד. מותר לתלות מזוזה בשרשרת על חלקת צואריו, כשעושה כן מצד אמונה, לשם שמירה, כעין קמיע.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת כי תצא – הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם, י-יג

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. חייב אדם לחנך את בנו לתלמוד תורה, משחר נעוריו, כמו שנאמר (משלי כב, ו), חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. ולכן משיתחיל התינוק לדבר על אביו ללמדו פסוק (דברים לג, ד), תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ופסוק (דברים ו, ד), שמע ישראל ה’ אלהינו ה’ אחד. ואחר כך מלמדו פסוקים פסוקים מכל התנ”ך. וירגיל אותו מילדותו לברך ברכות הנהנים, וברכת אשר יצר, ולענות אמן על כל הברכות ששומע. ולא יניח אותו לישון עד שיקרא קריאת שמע לפני שישן. עד שיהיה כבן שש שאז מוליכו אצל מלמד תינוקות.

ב. מלמד התינוקות צריך שיהיה ירא שמים, מהיר לקרות ולדקדק במקרא, ועושה מלאכת ה’ באמונה, לחנך תלמידיו לתורה וליראת ה’ טהורה. וידע שאין העולם מתקיים אלא בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן, ואין מבטלים תינוקות של בית רבן מלימודם, אפילו לבנין בית המקדש (שבת קיט: והרמב”ם פ”ב מהל’ תלמוד תורה הלכה א וב). ואסור למלמד תינוקות להתענות תעניות שאינן חובה, כי בזה הוא ממעט ממלאכת שמים, ואפילו תענית שנוהגים להתענות ביום פקודת השנה (יאר צייט) של ההורים, לא יתענה, כדי שלא יתרשל בלימוד התינוקות. וכן יזהר שלא ישאר ער בלילה עד השעות המאוחרות, שבגלל זה תכבד עליו מלאכת ה’. וכל מלמד שמניח תלמידיו ויוצא, או שמתרשל בלימודם, עליו נאמר, ארור עושה מלאכת ה’ רמיה, (ירמיהו מח, י).

ג. אם רואה אביו של התינוק, שהמלמד תינוקות מתרשל במלאכת ה’, ואינו מתנהג כשורה להשגיח על תלמידיו וללמדם כראוי, יוציא משם את בנו, ויוליכנו אצל מלמד אחר, שהוא מהיר ממנו במקרא ובדקדוק. ולא יתנהג ברחמנות על המלמד בשביל פרנסתו, כי על ידי כך לא ילמד בנו כראוי, ונמצא הוא חוטא לאלהים. ואפילו אם יש כאן מלמד שמלמד תינוקות, ובא אחר טוב ממנו, שמהיר ללמד לקרות בדקדוק, מסלקים את הראשון מפני השני. (ש”ע יו”ד סי’ רמה סעיף יח)*). ועל המלמד להשגיח על חניכיו לשמרם מכל מעשה כיעור, וישגיח היטב עליהם כשהולכים לבית הכסא, גם יתן לבו שלא יתייחדו עמהם אנשים שאינם הגונים, ויהיה מחנינו קדוש וטהור. ונכון שהמלמד ילמד התלמידים מספר שעות גם בשבת, אך לא ילמדם דברים שעדיין לא למדו כלל, אלא חוזר על מה שלימדם שיהיו שגורים בפיהם. ואם הם מוכשרים וראויים לכך, ילמדם המקרא עם פירוש רש”י על התורה, וימשוך לבבם במוסר השכל, לחזקם באהבת התורה, ולעודדם ביראת שמים, ויסביר להם אמונתינו בשכר ועונש כפי אשר ישיג שכלם.

ד. מגילת שיר השירים היא קודש קדשים, וכל העולם כולו לא היה כדאי כיום שניתן בו שיר השירים, (ידים פ”ג מ”ה). לכן אין לתרגם מגילת שיר השירים ללשון לועזית, או ללשון ערבית, שאז נראית חס ושלום כשירי עגבים. וכן אסור לתרגם את הזוהר הקדוש והאידרא, מהטעם הנ”ל. ואפילו סתם אגדות הש”ס עיקר המכוון שבהם הוא הפנימיות, מאד עמקו מחשבות רבותינו בהם, ויש אגדות שאי אפשר להבינם כלל כי אם על דרך הסוד. ולכן אסור לתרגם את אגדות הש”ס ללשון לועזית או ערבית. ישמע חכם ויוסף לקח.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת שופטים – הלכות כיבוד אב ואם, הלכות כ-כג

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. בן שנוהג באיזו חומרא שאינה מן הדין, ויודע שאביו או אמו מצטערים על מנהגו, פן יזיק לבריאותו, כגון אם היה רגיל להתענות תעניות שאינם של חובה, כגון בערבי ראשי חדשים וכיוצא, או לטבול בצונן קודם תפלה, יעשה התרה על מנהגו הטוב, וימנע מהחומרא ההיא, כרצון הוריו.

ב. מי שעשה דבר כפי אשר ציותה עליו אמו, ושאל אותו אביו מדוע ככה עשית, והבן משער שאם יאמר לו שכן ציותה עליו אמו, יכעס אביו עליה ויריב איתה, אל יאמר לו שאמו ציותה עליו לעשות כן.

ג. במקום שנהגו לקרוא את הבן הבכור על שמו של אבי הבעל, כנהוג אצל הספרדים ועדות המזרח, ואם התינוק דורשת לקראו על שם אביה, ושני אבותיהם בחיים, אין הבעל רשאי למחול על כבוד אביו, לוותר לאשתו לקראו על שם אביה, שזה חסרון כבוד לאביו, אלא יקראוהו על שם אבי הבעל, והבן השני יקרא על שם אבי האשה. ואם אבי האשה נפטר, רשאי הבעל בהסכמת אביו לקרוא התינוק על שם חמיו, אבי האשה. וכן המנהג לגבי סנדקאות, שאבי הבעל יושב סנדק בנכדו הראשון, ואבי האשה יושב סנדק בנכד השני. ואצל האשכנזים לא נהוג לקרוא שם התינוק על שם זקנו כשעודנו בחיים, ונוהגים גם כן לקרוא התינוק תחלה על שם אבי האשה, ונהרא נהרא ופשטיה.

ד.. חייב אדם לכבד את אשת אביו אף על פי שאינה אמו, כל זמן שאביו קיים, וכן חייב לכבד את בעל אמו, כל זמן שאמו קיימת, אבל לאחר מיתה אינו חייב, ומכל מקום דבר הגון לכבדם אפילו לאחר מיתה.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת שופטים – הלכות כיבוד אב ואם, הלכות טז-יט

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. הבן נוהג כבוד באביו, ואינו יושב במקומו, בבית הכנסת שאביו מתפלל בו, אבל לאחר מות אביו, אם הבן ממלא מקום אבותיו, יוכל לשבת במקומו. וכשהאב יושב במסיבה עם חבריו בסוד ועצה, אין לבן לשבת סמוך לאביו, אבל בביתו כשהוא מיסב על שלחנו עם בני ביתו, רשאי הבן לשבת סמוך לאביו, ובפרט כשהאב צריך לשירותו של הבן, בסעודה.

ב. הנכנס לבקר בבית הוריו, אשר הם חפצים ביקרו, ומגישים לפניו כיבוד, כוס קפה עם עוגיות ומגדנות, רשאי לקבל מידם, אחר בקשת המחילה מכבודם על שטרחו בשבילו. ואם אביו תלמיד חכם, יסרב לקחת מידו, אלא לאחר שיפציר בו לקבל, כדי להראות שהדבר קשה בעיניו על שטורח בשבילו, ורק אחר ההפצרה יקבל מידו עם בקשת מחילה ודברי פיוס.

ג. אסור לו לאדם להכביד עולו על בניו, ולדקדק עמהם על כבודו, ולהטריחם יותר מדי, כדי שלא יביא אותם לידי מכשול, אלא ימחול על כבודו, ויעלים עינו מהם, שהאב שמחל על כבודו כבודו מחול. ואסור לאב להכות את בנו הגדול, פן יתריס כנגדו, ויחזיר לו, ונמצא עובר על לפני עור לא תתן מכשול. והמכה את בנו הגדול, אמרו חז”ל (מ”ק יז.) שהוא חייב נידוי. ולאו דוקא בנו “הגדול” ממש, אלא הכל לפי טבעו של הבן. והחכם עיניו בראשו. ואין הבדל בזה בין בנו לבתו. וקל וחומר למי שמכה את אשתו, שבזה הוא הורס את שלום ביתו, וסופו בא לידי גירושין. אלא יהיה ותרן, מוחל וסולח, לטוב לו כל הימים.

ד. אסור לבן למחול על כבוד אבותיו. ואם חירפו וגידפו אותם, יאמר להם שאינו מוחל להם על כבוד אבותיו. ומכל מקום לא ירים ידו עליהם. ואם הבן יודע ומכיר שדרכם של אבותיו לעבור על פשע, ולמחול על כבודם, ואדרבה אם יצא לריב איתם, יצטערו בזה, ישתוק נגד המחרפים וזהו כבודם של אבותיו. כמו שכתוב דום לה’ והתחולל לו, השכם והערב עליהם בבית המדרש והם כלים מאליהם.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

הלימוד היום בספר הליכות עולם חלק ח | פרשת שופטים – הלכות כיבוד אב ואם, הלכות יב-טו

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!

א. מי שיש לו יאר צייט, דהיינו יום פקודת השנה, על אביו ועל אמו ביום אחד, יכול להדליק לעילוי נשמתם נר אחד, ועולה לשניהם. וכן יאמר קדיש אחד לעילוי נשמתם, ועולה לשניהם. ואין בזה משום “אין עושים מצות חבילות חבילות”, שפעולה אחת היא, אלא שהכוונה היא לשנים, ובכהאי גוונא שפיר דמי.

ב. בעלי תשובה שהוריהם חילוניים וממשיכים בדרכם, ואינם שומרים שבת וכשרות וטהרת המשפחה, אף על פי כן צריכים לכבד אותם מדין מצות כיבוד אב ואם, ולקום מפניהם, וכל שאר הכבוד שמגיע לאב ואם. אולם אם ההורים האלה עוינים את בניהם על שחזרו בתשובה, וכל שכן אם מצירים להם, אינם חייבים לכבדם, וטוב שיתרחקו מעליהם, וילכו לדור בעיר אחרת, לבל יפגשו אותם.

ג. אם הבן חפץ לישא אשה שהיא ישרה בעיניו, אין האב יכול לעכב ולומר לבן שלא ישאנה, ואפילו אם גזר עליו בגזרת כיבוד אב, אינו צריך לשמוע לו בדבר זה. והוא הדין לבת שרוצה להנשא לבחור ההגון לה, ואביה ואמה מעכבים, שאינה צריכה לשמוע אליהם בדבר זה. ואפילו אם מציעים לה בחור אחר, אינה צריכה לשמוע להם. ובן שרוצה לישא אשה, והאב מוחה בידו, כדי שיפרנס אותו, בודאי שאין לו לשמוע לאביו, שכיבוד אב ואם, משל אב ואם הוא, ולא משל הבן. וכן בת שגוזר עליה אביה שלא תנשא כדי שתהיה פנויה לשרתו, אינה צריכה לשמוע לו כלל, ורשאית לבחור לה בחור אשר ישר בעיניה להנשא לו.

ד. אם הבן רוצה לישא אשה שאינה צנועה, וממשפחה פחותה, ויש לאביו צער ועגמת נפש מנישואיו שיהיו עם הנערה ההיא, ומצוה האב על בנו לבל ישאנה, חייב לשמוע בקולו. כי בנישואיו עמה גורם להוריו צער ובזיון, ונאמר ארור מקלה אביו ואמו. וכן מצינו בתורה שציוה יצחק אבינו את יעקב אבינו שלא יקח אשה מבנות כנען מפני שהיו רעים וחטאים עם מדות מושחתות, ולכן אמרה רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת, (והוא הדין לכל שבעה עממים), וישמע יעקב אל אביו ואל אמו. אבל אם היא אשה כשרה וצנועה כשאר בנות ישראל הכשרות, אפילו אם ציוהו אביו בפירוש לבל ישאנה, אינו חייב לשמוע לאביו. ואפילו אם נפטר אביו לבית עולמו אחר שציוהו על זה, אין לחוש בזה משום מצוה לקיים דברי המת, אלא ישא אשה כשרה כראות עיניו.

להקדשת הלימוד לחץ כאן. 

מעוניין לקבל את הלימוד מידי יום למייל? לחץ כאן להצטרפות!