מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

בראשית הכתבה יש לציין תובנה שיש לכל ישיבשע’ר ספרדי לתת לבו עליו. ובכן, אם תשאלו את הוריכם מה היה בעולם הישיבות הספרדי לפני כ-25 שנה ומה הם הישיבות שהצליחו, רבים יסמנו פנים של סימן שאלה, חלקם יאמרו שאכן היו ישיבות ספרדיות אך לא הרבה. וסוף סוף הנה כיום תחזינה עינינו, אחרי שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל החזיר עטרה ליושנה והחדיר בלבבות ההורים שישלחו את בניהם לת”תים ולישיבות הקדושות, ממילא נתרבו התלמידים באלפים ורבבות ישראל ברחבי הארץ, ובאופן אוטומט נתרבו להן הישיבות הספרדיות, וכיום עולם הישיבות הספרדי מונה למעלה מ-100 ישיבות טובות ומצוינות המפארות את כותל המזרח של עולם הישיבות הכללי המגדלות את התלמידי חכמים של הדור הבא, והכל נזקף לזכותו של מרן זצוק”ל. אמנם בין כל אותם עשרות הישיבות יצאנו עם צוות רחב לסקר מעמיק אל תוככי עולם הישיבות ולבדוק הדק היטב מה הם עשרת הישיבות הגדולות המובילות בביקוש לרישום שאין לו אח ורע, עשרת הישיבות שכל בחור ישיבשע’ר ספרדי שואף אליהם. הסקר לא דירג ישיבות בגלל הוותק של השנים של הישיבה או מספר בחורים אלא סקר בביקוש נטו. אלא שבהזדמנות זו אנו מבהירים בצורה חמורה וחד משמעית שאין כוונתנו לפגוע ח”ו בשום צורה ואופן, בין בישיבות שעלו בסקר ובין בישיבות שלא עלו בסקר, כולם אהובים כולם ברורים, אלא שהצוות הנוכחי ערך רק את תוצאות סקר הביקוש ולא בא להפחית את ערכה של אף ישיבה ח”ו, וכבר ידוע מה שכתב הסטייפלער זצוק”ל שכל בחור יכול לגדול מאיזה ישיבה שילמד והעיקר שינצל את כוחותיו ללימוד וירא”ש כשלומד בישיבה שיוכל להתעלות בה ולא משנה ה’שם’ כלל.

(בסוף הכתבה יצויין עורכי הסקר ופרטיהם).

ובכן, מוגש בפניכם תוצאות הסקר – זו העשירייה המבוקשת בעולם הישיבות הספרדי.

♦ מקום ראשון: ישיבת רכסים

לפי הסקר שנערך, הישיבה הזו עומדת ברמת ביקוש הכי גבוהה, וכפי ששאלנו את הבחורים והנרשמים לישיבה מה הסיבות לביקוש כה גבוה, הופתענו משני סיבות עיקריות, הסיבה הראשונה היא השטייגען הגדול שיש בישיבה זו, אשר נכון להיום (תשפ”א) היא הישיבה הספרדית הכי גדולה בכמות בחורים ויש שם “דיבוק חברים” גדול, והאווירה הסוחפת עושה את שלה ונותנת חשק גדול להירשם ובוודאי להתקבל, והסיבה השנייה שהיא הסיבה העיקרית, זה ה”משמעת עצמית” הוי אומר שאם בישיבות אחרות יש 3 משגיחים או לפחות משגיח אחד אז ברכסים אין אף משגיח כלל ועיקר, ואין שום משטר מצד צוות הישיבה ומימלא באופן אוטומט זה נותן חשק להרבה בחורים להירשם לשם כי ההתנהלות בסדר היומיום בישיבה נעשה בצורה רגועה ללא משטר על הראש. הישיבה הוקמה לפני כ-20 שנה, בראשות הישיבה ניצב הגאון הרב אליהו ציון סופר שליט”א, בעבר כיהן כר”מ בישיבת “באר התלמוד”.

♦ מקום שני: ישיבת באר התלמוד (יקירי ירושלים)

ישיבה זו נחשבת לישיבה יוקרתית בין המבוקשות בשורה הראשונה בעולם הישיבות הספרדי, המיוחד שבישיבה הוא הקו השמרני אך לא בכפייה משמעותית, בישיבה זו דוגלים ברציפות הלימוד והתמדה ללא הפסק וזה מה שמאפיין את הישיבה, כמו כן יראת שמיים ברמה גבוהה. זו הישיבה שיסדה את סדר “עמודי שש”-חלבי, בלילי שבתות של החורף ללימוד שש שעות לאחר סעודת ליל שבת ובסופו של הסדר אוכלים מאכלי חלב, ולאחר מכן למדו בישיבות אחרות גם כן ועשו כמוה. לישיבה זו יש קשרים חזקים ביותר עם הישיבה הקטנה שלהם ומקבלת מידי שנה רבים מהישיבה הקטנה באופן המכור מראש בצורה רשמית ללא התערבותו של רשם הישיבה גדולה. בראשות הישיבה עומד הגאון הרב חנוך כהן שליט”א בנו של הגאון הרב יהודה כהן שליט”א נשיא הישיבה. ה”שיעור כללי” של הרב חנוך נעשה למושג שהפך לשם דבר בעולם הישיבות הספרדי. יש לציין שלישיבה זו קיים סניף בנתיבות ששמו הולך לפניו והרישום לישיבה בנתיבות נעשה בצורה קפדנית במיוחד ונרשמים אליה מטובי הבחורים של הישיבות הקטנות אחרי המלצות רבות. בזמן אלול הקרוב מספר הבחורים בישיבה המרכזית בירושלים יעמוד בכמות של כ-500 בחורים, ובסניף בנתיבות יעמוד בכמות של כ-200 בחורים, הישיבה בירושלים הוקמה לפני כ-22 שנה, והסניף בנתיבות הוקם לפני כ-5 שנים ע”י הגר”ד דנין רב השכונה החרדית בנתיבות וכיום הינו מכהן גם כנשיא הישיבה ומוסר שיעורים בעיון אחת לשבוע, אך אינו קשור לצוות הפנימי של ההנהלה הרוחנית בישיבה אלא בראשות זו עומד הגר”ח כהן כאמור, ובנוסף לכך יש בסניף שני משגיחים.

♦ מקום שלישי: ישיבת בית שמעיה

ישיבה זו נחשבת למבוקשת בעיקר לסגנון בחורים שמסוגלים לעמוד תחת משגיחים ופיקוח גדול ומשטר מקיף של המשגיחים אך למעשה לא כולם שם נראים כן ולא ניכר עליהם מבחוץ שהם בסגנון כזה, בישיבה זו לומדים בעיון ככל ישיבה אך בעיקר יותר משקיעים בחשיבות הבקיאות בלימוד, מידי “סוף זמן” נערך בישיבה מבחן בקיאות על כל מה שלמדו במהלך הזמן והמבחן מיועד לכלל הישיבה גם לבחורים המבוגרים, בראשות הישיבה עומד הגאון הרב שלמה אנגלנדר שליט”א. הישיבה הוקמה לפני כ-40 שנה, ובעבר ‘בית שמעיה’ ידעה ביקוש לא גבוה במיוחד, ובעשור וחצי האחרונים צברה תאוצה ברישום תוסס, הישיבה ממוקמת בבני ברק.

♦ מקום רביעי: ישיבת מאור התורה

ישיבה זו נחשבת לוותיקה במיוחד וממוקמת באזור מאוד תוסס בירושלים, סגנון הבחורים הם ברובם בקו פתוח וראש בריא, רמת הלימוד בעיון ברמה גבוהה ביותר אותה מנחילים ראש הישיבה והרמי”ם, בעבר ראש הישיבה הגר”א סאלים הזדהה בכת המשתכנזים “מרביצי תורה” אך עזב אותה מסיבות פנימיות שלא הותרו לפרסום. רבים מבוגריה של הישיבה מפארים את עולם התורה, רבני קהלות ועוד, וכמובן את ספסלי הכוללים ברחבי הארץ וניכר עליהם שהם בוגריה של הישיבה, אלא שבעבר ‘מאור התורה’ ידעה רישום יותר תוסס ממה שיש לה כיום.

♦ מקום חמישי: ישיבת אש התלמוד

הישיבה ממוקמת בירושלים ועומדת תחת ראשותו של הגאון הרב יוסף לסרי והגאון הרב אריאל וילנסקי, המאפיין של הישיבה זה רמת הלימוד הגבוהה ולרוב הבחורים יש דגש לא קטן בגדלות האדם, הוי אומר שניתן לזהות בחור מ”אש התלמוד” גם אם לא מנופף בדגל שהוא משם וההיכר הוא בלבוש נאה במותגים מפורסמים שהחל סגנון זה להתפשט בישיבה בצורה בלתי רגילה ביחס לשאר הישיבות, לזמן אלול הקרוב הישיבה תמנה כמות מכובדת של למעלה מ-400 בחורים.

♦ מקום שישי: ישיבת משכנות התורה

ישיבה זו ממוקמת בבני ברק ליד אזור תוסס בכבישים וחנויות סמוך לשיכון חזון איש, ועומדת תחת ראשותו של הגאון הרב אפרים כהן שליט”א המנחיל לישיבה תורה ועבודת ה’ בסגנון שמור, קשה למצוא בישיבה הזאת בחורים מודרנים שנוטים לאופנה, והביקוש אליה בהתאם לבחורים שמרנים, טופס הרישום שלה פרטני מדאי שעוקב אחרי בירורים כבדים ועמוקים בעניני הבחור הנרשם, מה שלא מצוי כזה טופס כמעט בשום ישיבה גם אם היא לא ישיבה מודרנית.

♦ מקום שביעי: ישיבת יסודות התורה

ישיבה זו נחשבת בסגנונה ל”כלל ישיבתי” בחורי ישיבה בלי הגדרה של “שמורים” ובלי הגדרה של “מודרנים ופתוחים” פשוט בחרו קו של דרך אמצעית, ישיבה זו מסננת במיוחד בעניני רישום לישיבה, גורמים פנימיים טוענים שחלק מהבחורים כבר כמעט נרשמים בסוף ‘זמן חורף’ באופן מוצנע מה שלא רגיל ולא נהוג בשאר הישיבות, הישיבה נמצאת בעיר תל אביב ומכונת בפתגם “כיפת הברזל של תל אביב”, הישיבה הוקמה לפני כ-7 שנים. בראשות הישיבה עומד הגאון הרב ברוך צבי לב, כידוע בעבר כיהן מרבני ישיבת “יסודות”, ומתגורר בבני ברק.

♦ מקום שמיני: ישיבת שערי תבונה

בישיבה זו דוגלים בעיקר ללימוד בעיון, ראשי הישיבה מוסרים “שיעור כללי” מידי שבוע ברמה גבוהה ביותר, והשטייגען בישיבה הוא ללא גבולות, אלא שבסגנון בחורים ניתן למצוא גם בחורים מודרנים וגם שמורים וחלקם בלי הגדרה ואין קו מיוחד שמאפיין את הישיבה בנוגע לזה באופן ישיר, הישיבה ממוקמת באלעד ומכילה כ-300 בחורים (משוער) בעיקר מאזור המרכז, היא הישיבה הגדולה של הישיבה הקטנה “שערי תבונה” לצעירים בבני-ברק, אך הישיבה הקטנה מיועדת בעיקר לתושבי “בני ברק” אלא שהרשם של הישיבה הגדולה מתערב לרישום גם של הבחורים שנרשמו מהישיבה קטנה והקשרים בין הישיבה גדולה לישיבה קטנה לא חזקים במיוחד מבחינת רישום, הפרטים שמורים במערכת ולא הותרו לפרסום. ראשי הישיבה הגדולה הם: הגאון הרב אהרון חדד, הגאון הרב אברהם בן זמרא, הגאון הרב אברהם בן שושן. הישיבה ממוקמת באלעד ונוסדה לפני כ-20 שנה.

♦ מקום תשיעי: ישיבת דעת חיים

ישיבה זו נחשבת לאחד הישיבות המבוקשות בעיקר בגלל רמת הלימוד שבישיבה זו עם ראש בריא. יש בה סינון לא קטן לקראת רישום לישיבה ובחינה, רבים מספרים שאף להירשם ללא בחינה קשה ללא קשרים עם הישיבה הקטנה בה לומד הבחור הנרשם. הישיבה ממוקמת בעיה”ק ירושלים ובראשותה עומדים הגאון הרב שלום ביתאן, הגאון הרב ישי טולידאנו.

♦ מקום עשירי: ישיבת אוהל יוסף – היכל צבי

תתרגלו לשם הנוסף של ישיבת “אהל יוסף” הידועה, מעתה גם בשם המוסדי “היכל צבי”. ישיבה זו נחשבת לישיבה חדשה ביחס לחלק מהישיבות הרשומות בכתבה זו (הוקמה לפני כ-6 שנים), ועם כל זה הישיבה צברה תאוצה כבירה ורמת הביקוש אליה גבוהה בהתאם לרמת לימוד יחודית ועיונית שיש בישיבה אותה מנחיל הגאון הרב עובדיה יוסף נכדו של מרן זצוק”ל וביחד עם הצוות, הישיבה תוססת במפת הרישום, אך תלאות הישיבה ומעברה מירושלים לבני ברק השפיעו קצת, אמנם עם הזמן הישיבה ממשיכה להצליח ומתפתחת כדרכה וסוללת דרך בעלת שיעור קומה וחזקה מאוד בנוגע לרישום.

עורכי הסקר הנוכחי

עורך ראשי: ר. רוזנשטיין, דוא”ל ww0w01111@gmail.com

ביקורות: מ. מלכיאלי, י. יעקובזון, ש. רחמני, ר. חדאד

בקרוב יפורסם בל”נ כתבה על “הישיבות החדשות בעשור האחרון”, הישארו מעודכנים.