היום נלמד הלכות גר שהתגייר, נוהג בפסח כמנהג הספרדים
א. גר צדק שנתגייר בארץ ישראל, עליו להתנהג כהוראות מרן השלחן ערוך בין להקל בין להחמיר. ואפילו אם היו אבותיו ממדינות אשכנז, ואפילו אם היה אביו יהודי ואמו נכריה, כיון שאין לו כל יחס לאביו, עליו לנהוג כמנהג המקום שנתגייר, וכדעת המרא דאתרא, הוא מרן שקיבלנו הוראותיו, ולכן בפסח נוהג כמנהג הספרדים. (וכן עליו להתפלל בנוסח התפלה של הספרדים ועדות המזרח, שהוא הנוסח המדויק ע"פ קבלת האר״י זצ״ל). ואין הבדל בזה בין גר לגיורת.

ב. אם נמצאת חטה בתבשיל בתוך ימי הפסח, אם החטה מבוקעת אפילו ע"י סדק כל שהוא, בידוע שהחטה נתחמצה, ואסרה את כל התבשיל, לפיכך החטה תשרף מיד, וכל התבשיל אסור באכילה, אפילו יש הרבה יותר מששים פעם נגד החטה, שחמץ בפסח אוסר במשהו. (וכן אסור להשתמש יותר בכלים ההם מבלי הכשר לאחר שישהו 24 שעות. ובמקום צורך יכול להכשיר אף קודם, ע"י שיתן אפר במים הרותחים כדי שיפגם טעם החמץ). אך מותר למכור התבשיל לגוי, שע"פ שהחמץ בפסח אסור בהנאה, כיון שאין הגוי משלם יותר עבור הנאת טעם החטה שבתבשיל, נמצא שאינו נהנה מן החמץ כלל. וכן מותר למכור לגוי כלי חמץ בפסח, אפילו הוא בן יומו.
(חזון עובדיה פסח)

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות אורז בפסח
א. אשה אשכנזיה הנשואה לבעל ספרדי, והיא עדיין נוהגת איסור באורז וקטניות, כמנהגה בבית אביה, אף על פי כן מותר לה לבשל לבעלה ביום טוב אורז או מיני קטניות. [והוא הדין לכל מי שנוהג איסור באורז, שרשאי הוא לבשל אורז ביום טוב לצורך אחרים הנוהגים בו היתר. או לבשל האורז ביו״ט לצורך השבת, כשחל יום שביעי של פסח בערב שבת]. ואם ברצונה לבטל מנהג הוריה, ולנהוג משעת נישואיה כמנהג בעלה, על צד היותר טוב, נכון שתעשה התרה כדי שתוכל לאכול בבית בעלה אורז וקטניות
כמנהג הספרדים. והוא הדין לכל יתר מנהגי החומרות שיש לאשכנזים ובפרט בעניני הפסח, שרשאית האשה שהיא מבני אשכנז שנישאת לבעל ספרדי, לנהוג כמנהג הספרדים, לאחר שתעשה התרה על מנהגיה הקודמים.

ב. אשה ספרדיה שהיותה נוהגת היתר בבית הוריה, ונישאת לאשכנזי, אף על פי שבבית בעלה אין ראוי שתבשל אורז וקטניות בפסח לעצמה, מכל מקום כשהולכת לבית אביה מותר לה לאכול עמהם, שמכיון שארץ ישראל אתריה דמרן, לא אמרינן שקבלה עליה מנהג ארצות אשכנז לגמרי.
(חזון עובדיה פסח)

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות אורז בפסח*

א. אורז וכל מיני קטניות, ובכלל זה אפונים (חימוץ), מותרים בפסח, ובלבד שיזהר ולברר את האורז היטב לבל יהיו בו חטים או שעורים וכיו״ב ממיני דגן, ולכן נוהגים לבדוק את האורז בתשומת לב רבה ובכובד ראש, שלש פעמים, ובשעה שאין ילדים קטנים בקרבתם. ואחינו האשכנזים נוהגים איסור בפסח באורז וקטניות. וגם יש מהספרדים מהשרידים אשר ה׳ קורא, שנהגו להמנע מאכילת אורז בלבד בפסח, מחשש פן לא יוכלו לבודקו יפה.

ב. הספרדים שנהגו להחמיר באורז וקטניות אם ירצו לבטל מנהגם (מחמת איזו סיבה של חולי, וכיוצא בזה) אפשר להקל להם על ידי התרה.

ג. מי שנהג איסור באורז בגלל שהיה סמוך על שלחן הוריו, וכיום נשא אשה ועומד ברשות עצמו, רשאי לנהוג היתר בלי שום התרת חכם.

ד. אף הנוהגים איסור באורז ובקטניות בפסח, מותר להשהותם בבית, ואפילו נתלחלחו במים, ואין צורך למוכרם לגוי לפני הפסח.

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות מצרכי מזון הכשרים לפסח
א. הקונים מצרכי מזון לפסח יזהרו מאד להניחם במקומות מיוחדים ושמורים, ובפרט כשיש בבית ילדים קטנים, והדבר מצוי שהולכים עם פרוסות לחם בידם, ומפררים דרך אכילתם, ויש לחוש פן יפלו מפירורי החמץ אל מצרכי המזון של פסח, ובשעה שעקרת הבית עסוקה בניקוי וברירת האורז לצורך הפסח (לבל ימצא בו חטה), והילדים באים על ידה, ופתם בידם, יוכלו לגרום בלא יודעים לנפילת פירורי חמץ לתוך האורז הכשר לפסח, וידוע שחמץ בפסח אוסר במשהו, שאפילו באלף אינו בטל.

ב. אין לקנות מצרכי מזון לפסח מאדם לא דתי שמוכר בחנותו דברים האסורים באכילה, כגון קופסאות שמורים של בשר טריפה, או נקניק טריפה, או גבינות של גוים, וכיוצא בזה, כי הוא חשוד להכשיל את הרבים, ואין לו כל נאמנות על כשרות המצרכים לפסח.
(חזון עובדיה פסח)
*הלימוד היומי מוקדש לרפואת ואריכות ימים ר' אילן בן סעידה שולמית הי"ו*

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות מכירת חמץ
א. חמץ שעבר עליו הפסח ועשה ביטול אך לא מכרו לגוי, אם יש ספק בעיקר חימוצו, יש להקל גם בלי הפסד מרובה. לפיכך קמח מחטה לתותה, שמחמת שכחה לא נמכר לגוי קודם הפסח כדת, ועבר עליו הפסח, אם ביטל החמץ קודם הפסח, יש להתיר הקמח אחר הפסח.

ב. המוכר את חמצו לגוי, לא ימכור את הכלים של החמץ כדי שלא יצטרך להטבילם במקוה טהרה לאחר הפסח, כדין הקונה כלים חדשים מן הגוי. ואם עבר וכלל הכלים בשטר המכירה יש להצריכם טבילה בלי ברכה. ואם רוצה למכור חנותו לגוי ביחד עם החמץ שבתוכה, יעשה שאלת חכם.

ג. החנונים ובעלי מכולת וצרכניות המספקים מצרכי מזון כשרים לפסח, צריכים להקפיד שכל המצרכים המיועדים לפסח, יהיו שמורים במקומות מיוחדים (בחנות), לבל יפול עליהם אבק קמח, או פירורי חמץ. ומכל שכן שעליהם להזהר לבל ישתמשו באותה כף שרגילים להשתמש בה בכל ימות השנה לקמח וכדומה. אלא ישתמשו בכף נקיה המיוחדת לפסח, וכן צריכים להזהר לנקות היטב את המאזנים, וכלי המדידה (בלח).
(חזון עובדיה פסח)

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות בדיקת חמץ
א. אפילו מי שבדק החמץ בארבעה עשר בניסן כדת, וביטלו אחר כך באמירת ״כל חמירא דאיכא ברשותי דחזיתיה ודלא חזיתיה״, אסור לו מדברי סופרים להשאיר חמץ בעין ברשותו בימי הפסח, ואפילו חמץ על ידי תערובת אסור להשאירו ברשותו, אלא ימכרנו לגוי כדת (באמצעות הרבנות הראשית המקומית שעושים את המכירה לגוי כדין תורה), או יבערנו לגמרי.

ב. אם נשאר החמץ ברשותו הרי הוא אסור בהנאה (כדין חמץ שעבר עליו הפסח, שקנסוהו חז״ל על שלא ביערו מרשותו), מפני שחששו חכמים וגזרו שמא לא יפקירנו כדת, ויערים ויאמר שהפקירו (או שמא לא יפקירנו בלב שלם). ואפילו השאיר את החמץ ברשותו באונס אם לא ביטלו נאסר בהנאה. ובמקום הפסד מרובה יעשה שאלת חכם, דיש מגדולי הפוסקים הסוברים שאם הוציאו מרשותו לגמרי והפקירו באופן ברור מותר לחזור ולזכות בו אחר הפסח, ויש חולקים. ואם היו עדים בעת שהפקיר החמץ וביטלו, באופן שאין לחוש להערמה, מותר לחזור ולזכות בו אחר הפסח, אם יש הפסד מרובה בדבר. וטוב שירבה עליו חמץ אחר המותר באכילה ולבטלו ברוב אחר הפסח.
(חזון עובדיה פסח)

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות האם מותר להשתמש בחמץ שלא נמכר לגוי?
א. כל המשהה חמץ ברשותו בימי הפסח, ביטל מצות עשה, שנאמר ״תשביתו שאור מבתיכם״, ועבר על לא תעשה, שנאמר ״לא יראה לך חמץ״. לפיכך קנסוהו חכמים ואמרו (פסחים כח.): חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה. והחמץ הזה נאסר בהנאה בין לו בין לאחרים. ואפילו אם לא ידעו אותם אחרים שזהו חמץ שעבר עליו הפסח, היודע חייב להודיעם ולהפרישם להצילם ממכשול שלא יאכלו ממנו.

ב. וכל הירא את דבר ה׳ לא יקנה שום מצרך שיש בו חמץ, לאחר הפסח, בין מאכל בין משקה (כגון בירה), אלא מבעלי מכולת יראי שמים שמכרו את החמץ שלהם לגוי, ע"י הרבנות המקומית כנהוג, או ע"י תעודה מתאימה, כדי שלא יכשל בחמץ שעבר עליו הפסח. אבל אסור לקנות מיהודי לא דתי שאינו שומר תורה ומצות, שיש לחוש פן לא מכר חמצו לגוי קודם לפסח, כנהוג, ואפילו הוא אומר שמכר, אין לסמוך על דיבורו, מאחר שנהוג לתת תעודה מתאימה מהרבנות המקומית בתאריך של אותה שנה המאשרת דבר המכירה, לפיכך אין להאמינו עד שיראה את האישור הנ״ל.
(חזון עובדיה פסח)

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות י"ד בניסן שחל בשבת
א. יד ניסן שחל בשבת ישכימו ויתפללו בנץ, ולא יאריכו בתפלה, כדי שיוכלו לסיים את הסעודה קודם שליש היום, שמיד לאחר מכן נאסר החמץ. ואחר הסעודה ינער המפה שאכלו עליה מן הפירורים ויכבדו (במטאטא) את הבית לנקותו מכל חשש משהו של חמץ.

ב. לא יבשלו לשבת זו דייסא וכיוצא בזה, מפני שאין מדיחין הכלים בשבת שלא לצורך השבת. וסעודה שלישית שזמנה אחר המנחה אי אפשר לעשותה בחמץ, מפני שכבר הגיע זמן איסורו, ואי אפשר לעשותה במצה (רגילה) מפני שאסור לאכול מצה בערב פסח, לפיכך יש לעשות סעודה שלישית במצה עשירה, ויסעוד קודם שעה עשירית (דהיינו שלש שעות קודם צאת הכוכבים בשעות זמניות). כדי שיוכל לאכול בלילה את המצה לתיאבון.

ג. לכתחלה יאכל יותר מכביצה ממצה עשירה ויברך עליה בורא מיני מזונות ולבסוף ברכה אחת מעין שלש. ויותר טוב לעשותה במצה מבושלת או מטוגנת, ויברך עליה בהחלה "המוציא לחם מן הארץ", ולבסוף יברך ברכת המזון. ומי שאין ל ומצה מבושלת יעשה סעודה שלישית בבשר או דגים.
(חזון עובדיה פסח)

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות ביעור חמץ וי"ד בניסן שחל בשבת
א. קודם זמן איסורו יכול להשליך את החמץ בחצר במקום שעופות מצויים, ואם מצאו אחר זמן איסורו שלא אכלוהו העופות, אע"פ שהמקום אינו משתמר לא יניחנו שם אלא יבערנו.

ב. אם הפקירו ונתנו בפח האשפה ברשות הרבים קודם זמן איסורו, אפילו מצאו אח"כ שם לאחר זמן איסורו, אין צריך לבערו, והמחמיר תבא עליו ברכה.

ג. יד בניסן שחל בשבת, בודקים את החמץ בברכה בליל יג, ומבטלים את החמץ באמירת ״כל חמירא״. ונזהרים בחמץ הנמצא בבדיקה ובחמץ שמשאירים לאכילה להניחם במקום שמור, ולמחרת היום בתחלת שעה חמישית מבערים את כל החמץ ומשיירים רק מזון ב סעודות, לליל שבת וליום שבת שחרית, ואין צריך לבטל החמץ שנית בשעת הביעור שביום השישי, אלא יבטלנו ביום השבת בבוקר לפני זמן איסורו.
(חזון עובדיה פסח)

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh

היום נלמד הלכות בדיקת חמץ
א. יש לנקות השיניים ולהדיחם היטב לאחר גמר סעודת שחרית ביום ארבעה עשר, דשמא ישאר משהו חמץ בין שיניו, וכשיאכל אחר כך יפרד אותו משהו חמץ ויאכלנו בזמן איסורו.

ב. אלה שיש להם שינים תותבות צריכים לרחצם ולשפשפם היטב בין החריצים עד שלא ישאר בהם שום חמץ בעין ואפילו משהו. אולם אין צורך להגעילם ברותחים, והרוצה להחמיר יערה עליהם רותחים מכלי ראשון ודיו.

ג. כיצד מצות ביעור חמץ? שורפו או פוררו לפירורים דקים וזורהו לרוח או זורקו לים. שנאמר: "תשביתו שאור מבתיכם", בכל דבר שאתה יכול להשביתו (פסחים כז:). והמנהג לשורפו, ולכן טוב שיפרסנו לפני שישרפנו לפרוסות דקות כדי שתשלוט בו האש היטב עד שישרף לגמרי כפחמים. ואם אינו עושה כן, ישפוך עליו נפט הרבה כדי שימאס לאכילה.

ד. אסור להתחיל במלאכה כשמגיע זמן שרפה עד שישרוף החמץ. וישרוף ויבטל לפני תחלת שש שעות.
(חזון עובדיה פסח)

*להצטרפות לחצו כאן*
https://chat.whatsapp.com/CkImGJYP62CAhLBBsfTzeh