היום נלמד הלכות מוקצה מחמת מצווה
א. עצי הסוכה אסורים בהנאה כל שבעת ימי החג, בין עצי הדפנות בין עצי הסכך. וגם ביום השמיני נאסרו, מפני שביום השביעי כולו הסוכה מוקצה עד בין השמשות ועד בכלל, שאם יש לו סעודה חייב לאכול בסוכה, והואיל והוקצו בבין השמשות הוקצו לכל היום השמיני.

ב. נויי הסוכה, וקישוטיה, הואיל ויש מצוה לנאותה, שנאמר זה אלי ואנוהו, התגאה לפניו במצות (סוכה יא:), אסור ליהנות מהם כל שמונת הימים. ואם התנה על כל הדברים שעשה לנאותה לפני שקיעת החמה של ערב יום טוב הראשון של סוכות, ואמר: ״אני מתנה עליהם לאוכלם וליהנות מהם בכל עת שארצה אף בימות החג״, מועיל תנאו, שבלשון זה גם בין השמשות בכלל זה, ואין מקום לומר עליהם שהוקצו למצותן.

ג. הזמין את הסוכה למצוה ולא ישב בה, הזמנה לאו מילתא היא.

ד. לולב הדס וערבה אסור לטלטלם בשבת שבתוך חג הסוכות, אפילו לצורך גופם ומקומם. אבל האתרוג כיון שהוא ראוי להריח בו, מותר לטלטלו. אך מותר לטלטל את הלולב ומיניו בליל יו"ט הראשון להכינו למחר.
(חזון עובדיה שבת ג')

היום נלמד הלכות דיני הבדלה

א. יום טוב שחל במוצאי שבת, ולפניו קידוש והבדלה, יקנה״ז – יין קידוש נר הבדלה זמן, ואין לו יין, כיון שאין מבדילין על הפת, יש לקדש ולהבדיל על שכר שהוא חמר מדינה.

ב. מי ששכח או הזיד ולא הבדיל על הכוס במוצאי שבת, מבדיל והולך כל היום הראשון, בתנאי שלא טעם כלל, ומברך ברכת בורא פרי הגפן וברכת המבדיל. אבל על הנר והבשמים אינו מברך אלא במוצאי שבת.

ג. אם לא הבדיל על הכוס במוצאי יום טוב, יכול להבדיל על הכוס למחר, ביום אסר וחג, ואם לא הבדיל ביום אסרו חג יבדיל בלילה שאחריו, ולא

(חזון עובדיה שבת ב')

הלימוד היומי מוקדש להצלחת יונתן בן מרים הי"ו, שיגדל ויעלה מעלה מעלה בתורה ויראה

היום נלמד הלכות דיני הבדלה
א. מי ששכח במוצאי שבת ובירך על דבר מאכל קודם שיבדיל על הכוס, ונזכר מיד, מותר לו לטעום מעט כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, ואחר כך יבדיל על הכוס, כדקי״ל אפילו טעם מבדיל.

ב. ברכת ההבדלה שמברך שליח הצבור בבית הכנסת, לכתחלה צריכה להיות מיושב, השליח צבור עם הקהל, כדעת מרן השלחן ערוך. ומכל מקום במקום שנהגו לעמוד בהבדלה, יש להם על מה שיסמוכו.

ג. סדר ההבדלה ״יבנה", יין בשמים נר הבדלה. ואין למזוג במים את כוס היין של ההבדלה.

ד. אף על פי שנוהגים לומר הבדלה על הכוס בבית הכנסת, תלמידי חכמים אין סומכים על ההבדלה שבבית הכנסת, אלא חוזרים ומבדילים על הכוס בביתם להוציא את בני ביתם ידי חובתם. והמברך ברכת ההבדלה בבית הכנסת, ובירך גם על הבשמים והמאור, יכול לחזור ולסדרם על הכוס בביתו כדי להוציא את אשתו ובני ביתו ידי חובתן.
(חזון עובדיה שבת ב')
הלימוד היומי מוקדש להצלחת ידידינו היקרים ר' הרצל ור' יעקב אחואן הי"ו

היום נלמד הלכות דיני אכילה קודם הבדלה
א. אם היה יושב ושותה יין או חמר מדינה, וחשכה, צריך להפסיק. ואם מקודם השקיעה היה יושב ואוכל מיני מזונות, ושקעה החמה, כל זמן בין השמשות (שהוא בתוך יג דקות וחצי אחר השקיעה), רשאי להמשיך לאכול ממיני המזונות, אבל אם חשכה ודאי, דהיינו צאת הכוכבים, צריך להפסיק.

ב. המברך ברכת המזון על הכוס, בספק חשכה רשאי לברך בורא פרי הגפן ולטעום ממנו, אבל בודאי חשכה, דהיינו בצאת הכוכבים, לא יטעם.

ג. סעודה שלישית שנמצאים בה חתן וכלה, אפילו חשכה בודאי, יכולים לברך כנהוג על שני כוסות, כוס לברכת המזון וכוס לברכת החתנים, והמברכים רשאים לשתות מן הכוסות, וכן החתן והכלה, אף על פי שעדיין לא הבדילו, שהואיל ותמיד נוהגים במזמוטי חתן וכלה לברך על כוס ברכת המזון, מותר להם לשתות, אפילו מי שאינו נזהר תמיד לברך על כוס ברכת המזון בשאר פעמים.
(חזון עובדיה שבת ב')
הלימוד היומי מוקדש אורית אורטל בת אביבה להצלחה גדולה בפרנסה, עשירות דקדושא וכל הישועות

היום נלמד הלכות דיני הבדלה בתפלה
א. אף המתפללים בבית האבל, יכולים לומר במוצאי שבת פסוק ויהי נועם וכו', וגם האבל יכול לאומרו עם הצבור. ובמקום שנהגו שלא לאומרו בבית האבל, ימשיכו במנהגם.

ב. אסור לאכול או לטעום שום דבר או לשתות יין או שאר משקים במוצאי שבת עד שיבדיל על הכוס, ואף בבין השמשות שהוא ספק חשיכה אסור. ומכל מקום אם טעה ואכל קודם שהבדיל על הכוס, יכול להבדיל אחר כך. ומי שלא הספיק לעשות סעודה שלישית עד אחר ששקעה השמש ונתכסית מעינינו, מותר לאכול סעודה שלישית, עד כרבע שעה אחר השקיעה.

ג. מן הדין מותר לשתות מים קודם ההבדלה, ומכל מקום טוב להחמיר.

ד. אם היה יושב ואוכל מבעוד יום, וחשכה לו, אינו צריך להפסיק אפילו הוא אחר צאת הכוכבים. ורשאי להמשיך באכילה ושהיה כל צרכו, עד סיום סעודתו.
(חזון עובדיה שבת ב')