קיב. בנוסח התפלה בראש השנה וביום הכפורים, צריך לומר “שהשלטון” לפניך, שזה יותר מדוייק. [ילקוט יוסף, תשס”ד, תפלה כרך ב, קונטרס הנוסחאות הערה קיב, עמוד תקסט].
קיג. במוסף של ראש השנה אומרים: ועקידת יצחק [היום] לזרעו תזכור, ולא לזרע יעקב תזכור. [שארית יוסף חלק ג עמוד רסד. ילקוט יוסף, תשס”ד, תפלה ב, קונטרס הנוסחאות הערה קיג, עמוד תקסט].
קיד. גם כשראש השנה חל בשבת יש לומר בתפלה: כי שומע קול שופר אתה וכו’. ויחתום שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים. ולא יאמר “היום” ברחמים. [ילקוט יוסף, שם, הערה קיד, עמוד תקע].
קטו. כשחל ראש השנה במוצאי שבת, מוסיפים בתפלה “ותודיענו” וצריך לומר בסיום: ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת, והבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך. [והיינו שצריך להפסיק בין תיבת קדשת לתיבת והבדלת שאחריה]. וכן בנוסח ההבדלה של יקנה”ז צריך לומר: “ואת יום השביעי מששת ימי המעשה הקדשת, והבדלת והקדשת את עמך ישראל בקדושתך”. [שארית יוסף חלק ג עמוד רסד. ילקוט יוסף, תשס”ד, תפלה כרך ב, קונטרס הנוסחאות הערה קטו, עמוד תקע].
קטז. בנוסח כל נדרי צריך לומר: ודי אסרנא על נפשתנא מיום הכפורים שעבר, עד יום הכפורים הזה שבא עלינו לשלום, ודי נאסר על נפשתנא מיום הכפורים הזה עד יום הכפורים שיבא עלינו לשלום. וכופלים הנוסח ג’ פעמים. [שארית יוסף ח”ג עמוד רסד. ילקוט יוסף, שם, הערה קטז, עמוד תקעא].
קיז. מה שנדפס במחזורים בוידוי הארוך של יום הכפורים: לא ענינו ברוך הוא וברוך שמו, יש לדלג זאת, שאין צריך לאומרו. [שארית יוסף חלק ג עמוד רסד. ילקוט יוסף, תשס”ד, שם, הערה קיז, עמוד תקעב].
קיח. בנוסח וידוי של רבנו נסים ביום הכפורים נכון לומר: אבל אני בער ולא יודע וכו’, “כרשע ולא צדיק”. [שארית יוסף חלק ג עמוד רסד. ילקוט יוסף, תשס”ד, תפלה כרך ב, קונטרס הנוסחאות הערה קיח, עמ’ תקעג].
קיט. כשחל יום כפור בשבת ראוי שלא לומר קודם “קדשנו במצותיך” את הפתיחה: “אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו”, אלא אם כן יש מנהג ברור בבית הכנסת שכן אומרים. וביום חול לכולי עלמא אין אומרים אותו. ואף בשבת אם טעה השליח צבור ולא אמרו, אפילו אם נוהגים בבית כנסת זו לומר, אין לגעור בחזן, הואיל וכך הוא מעיקר הדין. ואמנם בברכה מעין שבע שבליל יום הכפורים שחל בשבת, אומרים “אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתינו”. [שארית יוסף חלק ג עמוד רסד. ילקוט יוסף, מהדורת תשס”ד, תפלה כרך ב, קונטרס הנוסחאות הערה קיט, עמוד תקעד].
קכ. בתפלות ראש השנה ויום הכפורים, וכן בתפלות המועדים, בנוסח ותתן לנו, צריך לומר “באהבה” מקרא קודש גם כשחל בחול. [שארית יוסף ח”ג עמוד רסה. ילקוט יוסף שם, הערה קכ, עמוד תקעד].
קכא. בתפלת מוסף של יום הכפורים שחל בחול, צריך לומר “את מוסף”. ומה שכתבו באיזה מחזורים לומר “את מוספי” גם ביום הכפורים שחל בחול, טעות הוא בידם, וראוי לשנות ולתקן נוסח כנז’. [ילקוט יוסף, תשס”ד, תפלה כרך ב, קונטרס הנוסחאות הערה קכא, עמוד תקעה].
קכב. בתפלות ג’ הרגלים, וראש השנה, שחלו בשבת, מנהג הרבה עדות לומר לפני סיום ברכת אתה בחרתנו “אלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו, קדשנו וכו'”. וכשחל בחול מתחילים קדשנו במצותיך. אך הרבה עדות אינם אומרים נוסח זה כלל, אפילו כשחל בשבת, ונהרא נהרא ופשטיה. והאומרים אותו בשלש רגלים כשחלו בשבת, יש להם על מה שיסמוכו. [שארית יוסף חלק ג עמוד רסה. ילקוט יוסף, תשס”ד, תפלה כרך ב, קונטרס הנוסחאות הערה קכב, עמוד תקעז].
