א. אסור לומר על בהמה בין שהיא חיה בין שהיא שחוטה, ואפי’ על חתיכת בשר, “בשר זה לפסח”, לפי שנראה שהקדיש אותה מחיים לקרבן פסח, ונמצא כאוכל קודשים בחוץ, אלא יאמר “בשר זה ליום טוב”. וכן אל יאמר בביתו לצלות הזרוע “לפסח” אלא “ליום טוב”. ואף על פי שמצד הדין אין איסור אלא בבהמה, אבל בתרנגולים מותר, מכל מקום טוב להחמיר בזה, ואפי’ בדגים. אבל מותר לומר חטים אלו לפסח. [חזו”ע פסח עמ’ קא, ובמהדורת תשס”ג עמ’ ריז].
ב. בדיעבד אם אמר על גדי או טלה זה לפסח, אף על פי שהב”ח אוסר אותו גם בהנאה, מכל מקום העיקר לדינא להתיר בדיעבד, אפילו אמר כן בערב פסח אחר חצות היום. וכל שכן אם אמר כן על גדי או טלה שאינו שלו. [חזון עובדיה על הלכות פסח מהדורת תשס”ג עמוד ריח בהערה].
