א. האשכנזים תוקעים בכל חודש אלול אחר שחרית, ויסודתם בהררי קודש, לעורר העם בתשובה, ככתוב: “היתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו”. [ילקו”י מועדים עמוד טז].
ב. מנהג יפה לומר אחר תפלת שחרית מראש חודש אלול עד הושענא רבא מזמור “לדוד ה’ אורי וישעי ממי אירא” וכמו שדרשו “אורי” בראש השנה, “וישעי” ביום הכפורים, כי יצפנני “בסכה” רמז לסוכה. [קיצור ש”ע סי’ קכח. חזון עובדיה ימים נוראים עמוד כד].
ג. הקמים באשמורת הבוקר לאמירת סליחות, בחודש אלול, וחלש לבם, ורוצים לטעום מיני עוגה ופירות, יש להזהר שאם עלה עמוד השחר אסור להם לטעום, מלבד כוס תה או קפה [ובזה מותר אף עם סוכר]. ועל פי הזוה”ק כל שישן בלילה, וניעור, אפילו קודם עמוד השחר לא יטעם כלום, ורק מים או קפה ותה מותר. [ילקוט יוסף מועדים עמוד יז].
ד. חודש אלול הוא הזמן המתאים לפשפש במעשיו ולהרבות בתורה ובמעשים טובים, ולשוב בתשובה הן ממעשים רעים והן ממדות אשר לא טובות. ואחד הטעמים שתוקעים בשופר בחודש אלול לעורר העם לתשובה, וכאמור. [ילקוט יוסף מועדים עמ’ יז].
ה. נכון לכוין היטב בברכת “השיבנו”, ולהתפלל על אלה שנטו מתורת ה’ ויצאו לתרבות רעה, ובפרט אם הם קרוביו, כי ימים אלו נזכרים ונעשים, והם ימי רצון ומסוגלים להחזירם בתשובה, על ידי שיערה עליהם רוח ממרום. [ילקו”י שם. חזו”ע ימים נוראים עמוד כג, כה].
ו. מנהג חסידים ואנשי מעשה לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול, ומכל מקום אין חיוב מעיקר ההלכה לבודקן. ואם התפילין נכתבו בידי סופר מומחה, אינו צריך לבודקן אפילו לאחר כמה שנים. ובמזוזות מעיקר ההלכה חייב לבודקן פעם אחת בכל שלש שנים ומחצה, ומנהג חסידות להחמיר לבודקן בחודש אלול מידי שנה בשנה. [שו”ת יחוה דעת ח”א עמ’ קמד. סי’ מט. ילקו”י מועדים עמו’ יח. וחזון עובדיה ימים נוראים עמ’ כו].
ז. שנה שחל יום ראשון של ראש חודש אלול בשבת, יש להפטיר “עניה סוערה” שהיא ההפטרה השייכת לשבעה דנחמתא, וכן מנהג הספרדים שאפילו כשחל ראש חודש אלול בשבת, אין מפטירין בהשמים כסאי. ובסוף ההפטרה אומרים פסוק ראשון ואחרון של הפטרת השמים כסאי, והאשכנזים נוהגים להפטיר בהשמים כסאי.[יחוה דעת ח”ג סי’ מה].
ח. מותר לעשות נישואין בכל ימי חודש אלול, ואין בזה כל חשש לא מצד ההלכה ולא מצד המנהג, והמחמיר בזה אינו אלא מן המתמיהים. ואמנם בן ישיבה עדיף שיקדים את נישואיו לערב ר”ח אלול, כדי שלא לגרום הפרעה בסדרי הישיבה בחודש אלול. אך אם לא עלה בידו להקדים, לא ידחה החתונה לאחר הימים הנוראים. [יחוה דעת ח”א סי’ מח].
ט. נוהגים שהכותב מכתב לחבירו בחודש אלול, כותב בתחלת המכתב “לשנה טובה תכתבו ותחתמו”. [חזון עובדיה על ימים נוראים עמוד כו].
