א. אין ראוי לומר את נוסח ההשכבה “מנוחה נכונה” וכו’ גם בשבעת ימי האבילות, ועדיף יותר לעשות ההשכבה בנוסח המקוצר, וראוי ונכון למספידים שלא להרבות בשבח הנפטר, כדי שלא לעורר את מדת הדין בשמים על הנפטר, שכשם שנפרעים מן המתים כך נפרעים מן הספדנים. [ילקו”י אבלות מהדורת תשס”ד סימן כח סעיף א עמוד תמא].
ב. נוהגים להדליק נר שמן בבית הנפטר כל שבעה, כי נר ה’ נשמת אדם. ומנהגינו להדליק נר נשמה לכבוד הצדיקים ועילוי נשמתם. ומכל מקום כל הדלקת הנרות אין היא חובה מצד הדין, אלא מנהג שיסודתו בהררי קודש. [ילקו”י אבלות מהדורת תשס”ד סימן כח עמוד תמב].
ג. מנהגינו להדליק נר נשמה בבית האבל, אף על פי שהמת נפטר בבית חולים, או בבית אחר, שכשם שהתפילה בבית האבל מועילה לנחת רוח לנשמת המת, אף על פי שאינו בית שנפטר שם המת, כן הדלקת הנר מועילה לעשות נחת רוח לנשמת המת. [ילקוט יוסף על הלכות אבלות מהדורת תשס”ד סי’ כח סעיף ג’ עמוד תמב. יחוה דעת חלק ה’ סימן ס’ עמוד רעו].
ד. אפשר לצאת ידי המנהג של הדלקת נר נשמה בנר חשמלי. ומה טוב להתנדב עבור הדלקת מנורות החשמל של בתי המדרש שעוסקים בתורה לאור החשמל, שבזה יגרום לעילוי נשמתם של הנפטרים, ויהיו מליצי יושר עליו, כי נר מצוה ותורה אור. [ילקוט יוסף על הלכות אבלות מהדורת תשס”ד עמ’ תמג. יחוה דעת חלק ה’ סימן ס’ עמוד רעו].
ה. יש נוהגים שאחר שמת להם מת, מעמידים בית קערה מלאה מים על קרקע עולם, עד תום שבעת ימי האבילות, ואצלו נר דלוק במשך כל שבעת ימי האבילות, ואין למחות בנוהגים כן, כיון שמצינו איזה טעם לזה, וכבר כתבו כמה פוסקים דכל כהאי גוונא ליכא בהכי משום דרכי האמורי. [ילקו”י אבלות תשס”ד סי’ כח עמ’ תמג. יבי”א ח”ד חיו”ד סי’ לה אות ב].
ו. נוהגים לכסות המראות שבבית האבל כל שבעה, ואם אין מתפללים בבית האבל אין צורך לכסות המראות. [ילקו”י אבלות שם סימן כח עמוד תמד. יבי”א ח”ד דף שכז: יו”ד סי’ לה אות ג’].
ז. יש נוהגים שלא ליקח שום דבר מבית האבל תוך שבעה ימים, ומאן דלא קפיד לא קפדינן בהדיה, שיש אומרים שאין למנהג זה שום עיקר ושום מקור. [ילקו”י הל’ אבלות מהדורת תשמ”ט עמ’ קכב, ובמהדו’ תשס”ד, סי’ כח עמ’ תמד, יביע אומר ח”ד דף שכז: חיו”ד סי’ לה אות ד].
