א. חתן בתוך שנה ראשונה אינו רשאי להיעדר מביתו לנסוע לחוץ לארץ, ואם יש צורך נחוץ בכך יבקש רשות מאשתו, ויחזור בהקדם האפשרי. [חופה וקידושין עמוד שלג].
ב. מותר לחתן לצאת לצורך פרנסתו לעיר אחרת בתוך שבעת ימי החופה, במחילת אשתו. [חופה וקידושין עמוד שלד].
ג. אין ראוי לחתן להתעמק בלימודו בתוך שבעת ימי המשתה, כדי שיהיה מצוי לשמח את אשתו. ומכל מקום גם החתן חייב בתלמוד תורה בכל שבעת ימי המשתה, ועליו לעסוק בדברי תורה. [ועצה טובה לחתן בן ישיבה, שילמד בכל לילה בביתו בשנה הראשונה, ולא ילך ל”כולל ערב”, והדבר מועיל גם לשלום בית]. [חופה וקידושין עמוד שלד].
ד. חתן בתוך שבעת ימי המשתה שלו, חייב להתענות תענית צבור בכל ארבע הצומות, ואין לו לפרוש מן הצבור. חוץ מתענית אסתר. אולם אם התענית צבור חל להיות בשבת ונדחה ליום א’, אין החתן צריך להשלים את התענית עד צאת הכוכבים, לרבות בתשעה באב, אלא יאכל אחר חצות היום, מאחר שיום טוב שלו הוא. ואם החתן ירצה להחמיר על עצמו ולהתענות בתענית דחוי, אינו רשאי. וכל שכן שאין לחתן להתענות תענית יחיד בכל שבעת ימי החופה, ואפילו אם נהג להתענות ביום פטירת אב ואם, ואירע יום פקודת השנה בשבעת ימי המשתה] אין לו להתענות, ואפילו התרה אין צריך. [חופה וקידושין עמוד שלד].
ה. חכמים תקנו שכל הנושא בתולה יהיה שמח עמה שבעה ימים, ולא יעסוק במלאכתו, ולא נושא ונותן בשוק, אלא אוכל ושותה ושמח עמה. ומכל מקום מותר לחתן לעשות מלאכת דבר האבד בתוך שבעת ימי המשתה, על ידי שהכלה תמחול לו. ולכן אם החתן חושש שיפטרו אותו מהעבודה, והבעלים אינם מוכנים להתחשב בו וליתן לו חופשה לכל שבעת ימי המשתה, יבקש רשות ומחילה מהכלה, ויוכל לעבוד. [חופה וקידושין עמוד שלה].
ו. אם יש לחתן שותפות בחנות עם אדם אחר, מותר לשותף להמשיך לעבוד בכל שבעת ימי המשתה, [ואין זה דומה לאבל בתוך שבעת ימי אבלות, שעל השותף גם כן לא לעבוד]. [חופה וקידושין עמוד שלו].
ז. מותר לחתן להסתפר בכל שבעת ימי המשתה. וכן בגילוח הזקן, שמותר לחתן להתגלח בכל יום בשבעת ימי המשתה. [חופה וקידושין עמוד שלו].
ח. מותר לכלה לכבס בגד על מנת ללבוש בתוך ימי החופה. וכן אם הכלה יש לה מקצוע של תופרת, מותר לה לתפור בגדים בתוך ביתה בימי חופתה להשתכר ולהרויח, בהסכמת בעלה החתן, ומכל שכן שיש אומרים שהכלה אינה אסורה כלל בעשיית מלאכה בימי חופתה. ולכן המיקל בזה לצורך יש לו על מה לסמוך. [חופה וקידושין עמוד שלז].
ט. ראוי להחמיר לעמוד בפני החתן בכל שבעת ימי המשתה. אך אין בזה חיוב מעיקר ההלכה, [אפילו אם עובר תוך ארבע אמותיו], אלא חומרא בעלמא. [חופה וקידושין עמוד שלח].
י. יש אומרים שעל החתן להמנע מלצאת יחידי מביתו אפילו למקום קרוב, בשעות הלילה. אבל בשעות היום אין צריך להקפיד בזה. ויש אומרים שבתוך בעיר אין צריך להזהר בזה אף בלילה, שהרי אינו יחידי, שיש אנשים בעיר. ובשעת הצורך שאין לו מי שילווהו, או שהליווי גורם ביטול תורה למלווה, יכול לצאת יחידי גם בלילה, בתוך העיר. ואם הולך עם הכלה,
אפילו בלילה אינו צריך שום ליווי. [חופה וקידושין עמוד שלח].
יא. אין לחתן להמנע מללכת להתפלל ערבית בצבור בבית הכנסת בשבעת ימי המשתה, מפני שאין לו מי שילווה אותו. וכן אין לו להמנע מלהתפלל בבית הכנסת שחרית ומנחה כדי שלא לפטור את הצבור מאמירת וידוי, אלא עליו להשתדל להתפלל בצבור גם בשבעת ימי המשתה, אלא אם כן היה אנוס, ככל אדם הפטור מתפלה בצבור רק כשיש לו אונס. [חופה וקידושין עמוד שלט].
