מידי שבוע אתר “מורשת מרן” מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט”א, מח”ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.
השבוע המאמר עוסק בנושא: האם צריך לכבד את אביו או חמיו בסנדקאות ומה העצה שהם לא שומרים תורה ומצוות?
בס”ד, כ”ב חשון תשפ”א, 229-2/פ”א
לכבוד היקר והנעלה, כש”ת ה”ה עמרם עמר נ”י
שלום רב,
לשאלתו כאשר נולד לו הבן הראשון כיבד את רב המקום לשבת סנדק, וכעת עתיד להיוולד לו בן שני, האם מחוייב להזמין את חמיו לשבת סנדק, חמיו אמנם תומך בבני הזוג, ומשתדל לעזור להם במה שאפשר, אך מאידך גיסא הוא לא מקפיד על שמירת תורה ומצוות, האם בכל זאת יזמין אותו לשבת סנדק.
לעצם מעלתו וגדולתו של הסנדק, הנה, סימוכין מן התורה למצות סנדקאות, הוא ממה שנאמר בבראשית (פרק נ) גם בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכי יוסף. ותירגם יונתן בן עוזיאל “כד איתילידו גזרינון יוסף”. וכתב המפרש שם, רצונו לומר, שיוסף היה הסנדק, שעל ברכי יוסף היו נימולים. ובמדרש שוחר טוב איתא: כל עצמותי תאמרנה, אמר דוד לפני הקב”ה, אני משבחך בכל איברי ומקיים בהם מצוות, ביד ימין אני כותב ומראה טעמי תורה, ביד שמאל קושר תפילין וכו’, בברכים אני נעשה סנדק לילדים בשעת מילה ופריעה. ולכן כתב בהגהות מיימוניות (פרק ג’ דמילה), שנוהגים להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק. והביאו הרמ”א (סימן רסה סעיף יא): ונוהגים להדר אחר מצוה זו להיות סנדק לתפוס התינוק למוהלו, דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת. ע”כ. ועיין למהרי”ל (ריש הלכות מילה) שכתב, כשנעשה הוא [המהרי”ל] בעל ברית, והוא קרוי סנדק בלשון חכמים, היה נוהג לרחוץ ולטבול עצמו להכניס התינוק בטהרה לברית. ואמרו גדול מצות בעל הברית ממצות המוהל, להקדימו לקריאת התורה, מפני שרגליו נדמו למזבח וכאילו מקטיר קטורת לשמים. וכן הוא ברמ”א שם, דיפה כח הסנדק מכח המוהל להקדימו לקריאת התורה, דכל סנדק הוי כמקטיר קטורת. והוסיף הגר”א שם, שהוא דומה למקריב קרבן, וכמו שאמרו בזוה”ק (פרשת לך לך צד:) האי מאן דאקריב וכו’. ושם (צה.) פתח אידך ואמר מזבח אדמה וכו’.
ומעיקר הדין אין שום חיוב ליתן סנדק להורים, ואין בזה כיבוד אב ואם, ורשאי אדם לישב בעצמו כסנדק, או לכבד גדול בתורה, שהסנדק משפיע ברוחניות על הרך הנימול. כי אין כיבוד אב ואם אלא בדבר הנוגע להם ישירות, כמו לעשות להם תה וכדו’. אולם לאחר שכיום נהגו לכבד את ההורים, אם לא יתנו להם סנדק ייראה הדבר כפגיעה בכבודם, ובפרט שכבר הזמין את אביו לשבת סנדק בבן הראשון, ואם לא יתן לחמיו בבן השני יכול להפגע ומצוה לקרבו, ובפרט שהוא תומך בהם.
ובענין זלזול בכבודם אף בדבר שאינו נוגע להם לצרכם באופן ישיר, יש להקפיד בזה שלא לצערם. ומבואר כ”ז באריכות בספר ילקוט יוסף הלכות כיבוד אב ואם (פ”ח סעיף א’). וראה בילקו”י שובע שמחות ח”ב, שהבאנו בשם מהר”ח פלאג’י בשו”ת חיים ביד (סי’ ע”ה) שנוהגים לכבד בסנדקאות את אבי הבעל בבן ראשו, ואת אבי האשה בבן שני, וכבר נהגו הכל לכבד את ההורים בסנדקאות, משום כיבוד אב, וע”כ כדי לא לפגוע בכבודו שכיון שנהגו לכבד את אבי הבעל יש לכבדו, אף אם רוצה לכבד ת”ח גדול, ואין הבדל אם אביו ישב סנדק פעם אחת או לא ישב, שכיון שהוא בן ראשון שלו עליו לכבדו, ובבן השני יכבד את חמיו, ורק אם מוחל ומסכים בלב שלם שאבי הבן יכבד ת”ח גדול תע”ב, שכתב היעב”ץ במגדל עוז (נחל תשיעי ראש א’) שהסנדק משפיע על התינוק לקדושה וטהרה ויראת ה’, ותקנת הנער תלוי בכוונת המטפלים בו, וכתב בספר אות חיים ושלום (אות ז’), שיש נהגו שהחכם שבאותו מקום יהיה הסנדק, כדי שאם יהיה ספק בקטן המסורבל בבשר אם נימול כראוי, יהיה החכם הסנדק מעידו שנימול היטב, וע’ בספר תורה לשמה (סי’ נ’) ע”ש.
ואם חמיו יושב סנדק ואינו שומר תורה ומצוות, החכם יתפוס את הרגלים בעת החיתוך, ויכוין שבזכות זה יזכה שבנו יהיה ת”ח גדול בתורה, ויאמר למוהל שהוא רוצה להחזיק את הרגלים לתינוק בלי לפרט לו את הסיבה לכך.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון
הרב הראשי לישראל
תגובות (0)