סיפר הרה”ג ר’ ש.ו. שליט”א שהיה לומד עם בחור אחד את אחד מספריו הרבים של מרן זיע”א, ספר טהרת הבית. והנה באחד הימים דיבר אותו בחור שלא כהוגן על מרן זיע”א. לשמע דבריו הנלוזים גער בו אותו חכם, וביקש ממנו שיצא מביתו, כי אין ראוי לארח בביתו אדם שמתבטא כך כנגד מרן זיע”א.
והנה למחרת היום בהיות הבחור הנזכר מהלך בצד הדרך, פגעה בו מכונית בעוצמה רבה ושברה לו את שתי גליו!…
כשנודע הדבר לאותו חכם, פנה ובא לבקר את אותו בחור ואמר לו כי נענש
משמים על שפצה את פיו כנגד פאר הדור והדרו, מרן זיע”א, ומכיון שכל הדור עומד ונשען על מרן זיע”א, על כן נענש מידה כנגד מידה ונשברו רגליו אשר עליהם הגוף נשען ונסמך.
לשמע זאת נתחרט הבחור וקיבל על עצמו מכאן ואילך שלא לדבר על שום צדיק, ובפרט שלא כנגד גאון הדור – מרן זיע”א.
(משוש תבל).
