במשך כל ימיו של מרן עטרת ראשינו זצוקללה”ה עלי אדמות, בכל מקום אשר דרכו כפות רגליו, האהיב ופרסם את שמו של הקב”ה. כך גם בפגישותיו עם שרים ורוזנים, ראשי ממשלות ומלכים, פיאר את שם ה’ יתברך.
הדבר בא לידי ביטוי כאשר נפגש עם מלך ספרד, שכיבדו כבוד מלכים, ובמשך דקות ארוכות שוחח עם מרן זיע”א. באותה העת פנה המלך למרן ושאל: “כבוד הרב, כשאני מתפלל לאלקים, מה הדבר החשוב שעלי לבקש?”, נענה מרן וסיפר למלך על שלמה המלך, שאמר בלבו מה אבקש מה’ עושר או בריאות, וגמר בדעתו לבקש על החכמה, כי היא המפתח לכל הדלתות.
המלך שמח על התשובה הקולעת של רבינו, והוסיף להתייעץ ולדבר עמו דברי חכמה ואמונה עד שהתפעם והתרגש מגאנותו וחכמתו הרבה של מרן, וכשסר רבינו לצאת לדרכו הפטיר שמעולם לא שמע דברי חכמה כאלו אף מהכומרים שבמדינתו, וליווהו המלך עד מכוניתו וכיבדו כבוד גדול, ונתקדש שם ה’ ברבים!
(שלהבת יוסף חי).
