עדותו של יהודי אופטיקאי, המתגורר בעיר אלעד:
פעם הלכתי אל מרן כדי לשאול אותו שאלה אישית. חשבתי מראש “מה אוכל להביא כתשורה לגדול הדור?”, הבאתי איתי ספרים. הבנתי שזהו הדבר היחיד שאולי ישמח אותו.
שוחחתי עם הרב, שאלתי את שאלתי ונענתי בדעת תורה מהאורים ותומים של דורנו, באהבה וחיבה.
בתוך זמן קצר ביותר הספיק הרב להבין את מלוא היקף העניין ולהעניק לי הכרעה ועצה שסייעו הלאה בהמשך דרכי בחיים.
בסיום שיחתי עם הרב הגשתי לו את הספרים שנתחברו על ידי מורי ורבי – אחד מתלמידי החכמים בני דורנו.
היה זה רגע שאותו לא אשכח כל ימי חיי: לפתע פתאום אורו עיניו של מרן, הוא נטל את הספרים בלהיטות, פתח, עלעל, עיין מעט בכמה מקומות בספר כאשר החיוך לא מש מפניו כל אותה העת. נראה היה כמי שזכה זה עתה באוצר יקר ערך.
לבסוף הרים מרן את עיניו, הביט בי בעיניו הטובות והודה לי בכנות.
ניכר היה שכיוונתי להביא עימי את המתנה הטובה ביותר!”.
(שר התורה).
