“וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'” – במילים אלו פרצה זעקת הגר”ש אוירבך שליט”א לתוך קולות הבכי והיגון של מאות האלפים, כשהוא ממשיך וסופד למרן זיע”א את הדברים הבאים: “תורתו הכריזה עליו מתחילת העולם ועד סופו, תחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה. תחילתו דברי תורה, כאשר כבר משחר ילדותו ממש היה שקוע כל כולו בתורה. זכורני בילדותי, שאבי גאון ישראל הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ”ל היה מספר על שקדנותו והיותו עילוי גדול, ומאז עלה ונתעלה והאיר לארץ ולדרים עליה, ולימים היה בא לבתינו ונושא ונותן בדברי תורה עם אבי מורי זצ”ל שהיה משתעשע לפלפל עמו. זכה להעמיד את הדת על תילה, ואף בחינוך ילדי ישראל מן השמים הניחו לו מקום להתגדר בו בשמירה על משמרת החינוך בחרדת קודש, ובהקמת והעמדת בתי חינוך ובתי ספר. וסופו דברי תורה, בזמן האחרון כאשר נשמעה גזירת הגיוס על בחורי הישיבות, ה’ ירחם, היה לו כאב עצום מכך, מעיד אני, שראיתיו שהזיל דמעות כמים ממש כשדיבר על צרת הגזירה הנוראה של גיוס בני הישיבות, על זה בכה והצטער מאוד מאוד, כך הוא היה, כולו תורה, תחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה”.
(שלהבת יוסף חי).
