במענה לשאלה מה סדר יומו של חמיו הגדול, סיפר אחד מחתניו של מרן זצוק”ל:
חותני זצוק”ל היה פורש למנוחתו בסביבות השעה שתיים לפנות בוקר, והוא שב ומתעורר בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, אולם גם בשעתיים ומחצה הללו, הוא לא ישן שינה רצופה, משום שברגע שבליבו עולה קושיה או הערה אשר מטרידה את מנוחתו, מיד קם הוא ממיטתו והולך להתרפק להשיב את נפשו בחיק ספריו האהובים.
בשעה ארבע וחצי הוא קם ואומר את סדר הקרבנות בעל פה, בנעימה ובנחת, ולאחר מכן הוא ממשיך להגות בתורה בחדרו האישי עד לתפילת שחרית שנערכת בשעה שבע בבית מדרשו… ומשם ואילך מקיים הוא סדרי לימוד אינסופיים עד הלילה הבא…
(משוש תבל).
