מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – מהלכות חול המועד, הלכות ו-י.

א. צרכי רבים שאין בהם צורך המועד אלא לאחר המועד אסור לעשותם על ידי מעשה אומן. ודוקא צרכי רבים הצריכים לגוף האדם במועד הותר לעשותם בחול המועד. אבל צרכי מצוה אסור לעשותם על ידי אומן בחול המועד, אלא אם כן הוא אומן עני שאין לו מה יאכל בחג, ולכן אסור לעשות מלבושים לילד הנימול בחול המועד. וכן אסור לבנות בנין בית הכנסת בחול המועד. ולכן אין לסייד את בית הכנסת ולא לצבוע את התיבה של בית הכנסת בחול המועד. ומותר לעשות ספסלים בבית הכנסת בחול המועד, כדי למנוע ריב ומחלוקת. וכל שכן שמותר לשפץ החדרים של “תלמודי תורה”, ולעשות ספסלים לתינוקות של בית רבן, כדי שיהיו מוכנים מיד לאחר החג, כדי שלא יתבטלו מלימוד התורה. ומותר לפועלים העוסקים בזה לקבל שכרם כראוי.

ב. מותר לעשות כל מלאכה על ידי פועל עני שאין לו מה יאכל. ואין מחייבים אותו למכור כלי בית שלו להתפרנס מהם בחג. וכן אין מחייבים אותו להשיג הלואה לצרכי החג, אפילו אפשר לו לעשות כן. ולא רק לצורך עצמו מותר לו לעשות מלאכה, אלא אפילו לצורך אשתו ובניו הקטנים, וכל שסמוכים על שלחנו נחשבים לקטנים לענין זה. ויש אומרים שזהו דוקא בכדי להשיג לחם ומים, אבל אם יש לו לחם ומים אפילו אין לו די סיפוקו כדי לענג את החג אינו רשאי לעשות מלאכה. ויש אומרים שאפילו אין לו לשאר צרכי החג נחשב כפועל עני שאין לו מה יאכל. וכן עיקר. ומכל מקום אין לעשות מלאכה על ידי פועל עני שאין לו מה יאכל אלא בצינעא, אבל בפרהסיא לא. ומיהו נראה שאם אי אפשר לו לעשות בצינעא מותר לו לעשות בפרהסיא. ואפילו אם עושה בפני גוים רבים מותר. ואפילו מלאכה שאין בה צורך המועד כלל מותר לעשותה על ידי פועל עני שאין לו מה יאכל, כדי להנותו שישתכר וירויח לצורך המועד.

ג. אסור להדפיס ספרים בחול המועד. ואפילו סידור אותיות בלבד להכינם להדפסה אסור. וכן אסור להפריד האותיות לפרקם מחיבור סידורם לאחר ההדפסה להחזירם למקומם בתיבה.

ד. בעל עסק או דפוס או בית חרושת שיש לו פועלים קבועים שעובדים אצלו, ומקבלים משכורתם מדי חודש בחדשו, ויש לחוש שאם יסגור את העסק שלו במועד, יתחייב לשלם להם משכורתם שלמה, על ידי ההסתדרות והשלטונות, אין לך דבר האבד גדול מזה. ולכן רשאי להעסיק את הפועלים במלאכתם. ורק ישתדלו לעשות זאת בצינעא עד כמה שאפשר.

ה. הנוהגים להקל להדפיס עתון דתי בחול המועד יש להם על מה שיסמוכו ואין למחות בידם. על פי המבואר בסעיף הקודם דבכה”ג חשיב דבר האבד, שאף אם לא יעבדו יצטרכו לשלם לפועלים או לסוכנות הידיעות שלהם ולעתונאים משכורתם בשלמות. ועוד שיש מקום לומר שבזמנינו זה יחשב הדבר לצרכי רבים, מאחר שהורגלו לקרות חדשות בעתונים לדעת כל המתרחש בעולם ובמדינה וכו’. ואם לא ימצאו הקוראים עתונים דתיים במועד כאשר הסכינו בימי החול, ילכו לרעות בשדה זרים ובילדים נכרים ישפיקו בעתונים חפשיים, ושאני מינות דמשכא.