מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות יז-כ.

א. בחורים פנויים שאין להם אשה, שנמצאים בישיבות, ויש להם חדר נפרד שכל אחד יש בו שנים או שלשה בחורים, אף על פי שמדליקים מטעם הישיבה בחדר האוכל, חובה על הבחורים שיש להם חדר מיוחד, להדליק נרות שבת בברכה, ואחד מן הבחורים (הנמצאים בחדר אחד) יברך וידליק, ויכוין לפטור את חביריו, וכן הם יתכוונו לצאת ידי חובתם, וידליקו בברכה בתורנות אחד אחד בכל ערב שבת.

ב. כלה המדליקה את הנרות בערב שבת בפעם הראשונה, אין לה לברך שהחיינו, שיש בזה איסור ברכה שאינה צריכה.

ג. הדלקת הנרות לכבוד שבת צריכה להיות במקום האוכל או במקום שרגילים להשתמש בו, אבל אם מדליקה את הנרות במקום שאין משתמשים בו, שאינו מקום חיוב, אין ההדלקה מועילה. ואשה חולה או יולדת ששוכבת במטת חוליה, יכולים להביא לפניה את הנרות ולהניחם על כסא או על ספסל, והיא תברך ותדליק, ויכולים אחר כך לקחת אותם משם, ולהניחם בחדר האוכל.

ד. מי שנתאחר בערב שבת לבוא להתפלל מנחה בבית הכנסת, עד לאחר שהקהל שבבית הכנסת קבלו שבת על ידי אמירת בואי כלה, ומזמור שיר ליום השבת, לא יתפלל מנחה באותו בית הכנסת, ואפילו עדיין היום גדול, שמאחר שעשאוהו קודש לא יעשנו אצלם חול ע”י תפלת מנחה של חול, אלא יצא חוץ לבית הכנסת ויתפלל מנחה של חול. במה דברים אמורים כשלא ענה ברכו עם הצבור, אבל אם ענה ברכו עם הצבור, הויא קבלת שבת, ואינו יכול להתפלל מנחה של חול כלל, אלא יתפלל ערבית שתים של שבת, הילכך הנכנס לבית הכנסת בערב שבת ומצא שהצבור עונים “ברכו”, לא יענה ברכו עמהם, מפני שאחר שיענה ברכו אסור לו להתפלל תפלת מנחה של חול.