מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה שבת א – הלכות הדלקת נרות, הלכות מה-מט.

א. תינוקות של בית רבן מותר להם לקרות בליל שבת לאור הנר, אפילו שלא בפני רבן, מפני שאימת רבם עליהם.

ב. נר המונח בעששית הקבועה בכותל אין לקרוא לאורו בליל שבת, שהרי אסרו חז”ל אף אם הנר גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו, דלא פלוג רבנן. אבל אם העששית סגורה במפתח, שפיר דמי.

ג. אף על פי שאסור לקרות לאור הנר, גזרה שמא יטה את השמן לפתילה, מותר לקרות לאור מנורת נפט (לאמפ) שאורה רב, ונמשך אורה במדה שוה משעת הדלקתה עד כיבויה, ואין לחוש שמא יטה אותה להגביה את התאורה שלה. אכן חסידים ואנשי מעשה נוהגים לכתוב מערב שבת על פיתקא באותיות גדולות “שבת היום” ומניחים אותה אצל המנורה, וקוראים לאורה, ושפיר דמי.

ד. לא יתן אדם מערב שבת כלי מנוקב מלא שמן מעל הנר, כדי שיהא מנטף שמן לתוך הנר, גזרה שמא יסתפק מן השמן לצרכו, ויעבור על איסור מכבה.

ה. כל כיבוי שאינו לצורך לעשות פחמין, אינו אסור אלא מדרבנן, דקי”ל כר’ שמעון שכל מלאכה שאין צריך לגופה פטור, הילכך המכבה את הנר מפני שהוא חס על השמן שלא ידלק כולו, וכן החס על גוף הנר שלא ישרף, הוי מלאכה שאין צריך לגופה, ופטור אבל אסור מדרבנן. ואסור לכבות את הנר בשביל חולה שאין בו סכנה כדי שישן, ואם כיבה פטור אבל אסור, משום דהוי מלאכה שאין צריך לגופה, ובשביל חולה שיש בו סכנה מותר לכתחלה (שבת ל. ומרן בש”ע סי’ רעח ס”א). ומותר לכבות את נרות החשמל על ידי עכו”ם, אפילו בשביל חולה שאין בו סכנה.