מורשת מרן – הרב עובדיה יוסף

כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן. 

הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – תפלת ליל פסח, הלכות א-ד.

א. יום טוב של פסח שחל להיות בשבת, יש נוהגים שלא לומר הפיוט “לכה דודי לקראת כלה”, בקבלת שבת, והטעם מפני שכאשר מקבלים פני השבת (באומרם: “פני שבת נקבלה”), ואין מזכירים “יום טוב” בקבלת פנים, נראה כמביישים את יום טוב. אבל מנהגינו לומר לעולם “לכה דודי” בקבלת שבת, גם כשחל בו יום טוב, כי החג כבר הוזמן על ידינו בקידוש החודש, [שלכן אנו חותמים בתפלת יום טוב: “מקדש ישראל והזמנים”, שעל ידי קדושת ישראל נתקדשו הזמנים בקביעת החדשים (ביצה יז. ובפרש”י שם)]. וממילא אין צורך לצאת לקראת יום טוב ולקבלו כשבא בזמנו הקבוע לו. אבל השבת קבועה ועומדת מששת ימי בראשית, ואין כל צורך שבית דין יקדשוה (בבא בתרא קכא. וביצה יז.), לכן ראוי לצאת לקראת השבת ולקבלו בסבר פנים יפות כיוצא לקראת המלך. (שבת קיט.).

ב. מנהג ישראל בכל התפוצות להתפלל תפלות ימים טובים בניגון, בשירה וקול זמרה, והוא מכלל שמחת החג. ובין גאולה לתפלה של ערבית ליל יום טוב, נוהגים לומר פסוק: “אלה מועדי ה’ מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם”, ויש שאומרים פסוק: “וידבר משה את מועדי ה’ אל בני ישראל”. [ומנהג בני בבל לומר שני הפסוקים]. וכשחל בשבת מקדימים פסוק: “ושמרו בני ישראל את השבת”.

ג. בתפלת יום טוב חותם: “בא”י מקדש ישראל והזמנים”, ואם חתם “מקדש ישראל” בלבד יצא. ואם חל יום טוב בשבת, צריך להזכיר באמצע ברכת אתה בחרתנו: “את יום השבת הזה”. וחותם: “בא”י מקדש השבת וישראל והזמנים”. ואם טעה וחתם “מקדש ישראל והזמנים” ולא הזכיר שבת בחתימה, אם נזכר מיד בתוך כדי דיבור (שהוא שיעור “שלום עליך רבי”), חוזר ואומר: “מקדש השבת וישראל והזמנים”, ואם שהה יותר מכדי דיבור, אינו חוזר, שהואיל והזכיר שבת באמצע הברכה יצא ידי חובה בדיעבד, וימשיך רצה עד סוף התפלה. והוא הדין אם טעה וחתם: “בא”י מקדש השבת”, הואיל ובאמצע הברכה הזכיר יום טוב יצא ידי חובה בדיעבד. [והוא הדין אם התפלל אתה קדשת ואמר יעלה ויבוא, יצא. ועיין בשו”ת ויאמר משה סימן יד].

ד. המתפלל ביום טוב, וכשהגיע לברכת מודים, נסתפק אם כשסיים יעלה ויבוא (שבאמצע ברכת אתה בחרתנו) סיים כהוגן, והשיאנו, וחתם הברכה כדת, או שאחר שסיים יעלה ויבוא המשיך ואתה ברחמיך הרבים וכו’, כמו שרגילים בראש חודש ובחול המועד, ונמצא שלא חתם ברכת אתה בחרתנו, צריך לחזור ולומר “והשיאנו” וכו’ ויחתום כדת, ואין לומר בזה “ספק ברכות להקל”.