כמידי יום אתר “מורשת מרן” מגיש את “הלימוד היומי בתורת מרן” שע”י המרכז למורשת מרן להבין ולהשכיל. להצטרפות לקבלת הלימוד במייל מידי יום לחצו כאן.
הלימוד היום בספר חזון עובדיה פסח – הלכות יום טוב, הלכות כו-ל.
א. הלש עיסה ביום טוב יכול להפריש ממנה חלה בברכה כשיש בה שיעור חיוב חלה. דהיינו תק”כ דרהם קמח, שעולה למשקל קילוגרם אחד וחמש מאות וששים גרם. והלש עיסה עם סוכר לעוגה חייב גם כן להפריש חלה בברכה כשיש בה שיעור חלה. ובתנאי שהוא אופה אותה מעשה אופה, מה שאין כן אם מטגן כל העיסה בדבש שאז פטורה מן החלה. והחלה שמפרישים ביום טוב בזמן הזה אסור לשורפה ביום טוב אלא יניחנה עד מוצאי יום טוב וישרפנה. ועיסה שנילושה בערב יום טוב אין מפרישים עליה חלה ביום טוב, הואיל ואפשר היה ליטול החלה מערב יום טוב, ומשום שנחשב כמתקן. וכן אין מפרישים תרומות ומעשרות ביום טוב משום שנחשב כמתקן.
ב. הלש עיסה ביום טוב אסור לו לחקוק בדפוס בעיסה איזה צורה או אותיות, ואפילו ביד אסור לעשות צורת עוף או אותיות וכדומה. אבל עוגה שנעשתה מערב יום טוב ויש עליה צורות ואותיות, מותר לאכול ממנה ביום טוב, ואין לחוש בזה משום מוחק, שאפילו בשבת יש להתיר וכל שכן ביום טוב.
ג. עופות שממלאים אותם חתיכות בשר ואורז וכדומה מותר לתפרם ביום טוב, שנחשב צורך אוכל נפש. ובלבד שיתקן את החוט מערב יום טוב, ולא יחתכנו ביום טוב קודם תפירת העופות. ואם נתנו החוט במחט מערב יום טוב ובמקרה הושמט משם, מותר ליתנו ביום טוב, ויחתוך הנשאר מן החוט לאחר תפירתו. ואם יש לו לתפור הרבה עופות יכין כמה מחטים ויתלה בהם החוטים מערב יום טוב. ואם לא היה לו הרבה מחטים, או לא היה לו חוט בערב יום טוב, מותר לחתוך חוט ביום טוב ולתלותו בו ביום. ואחר שתפר ע”י החוט יכול לחתוך מה שנשאר עודף על התפירה. ועופות ממולאים, וכן גדיים מבושלים, מותר לחתוך חוט תפירתם בין ביד בין בכלי. ואפילו בשבת מותר.
וכשם שהותרה תפירה ביום טוב לצורך אוכל נפש, יש אומרים שכמו כן מותר לקשור דלי בקשר של קיימא לדלות מים מן הבור לצורך יום טוב. והנכון שיכוין בדעתו להתיר קשריו במוצאי יום טוב, כדי שלא יהיה קשר של קיימא, ויתירנו במוצאי יום טוב.
ד. אין נופחים במפוח של אומנים להבעיר גחלים, מפני שנראה שעושה מלאכת אומן, אלא ינפח בשפופרת, ונהגו היתר במפוח של בעלי בתים על ידי שינוי להפכו מלמעלה למטה. ומפוח הקבוע במכונת-בישול (פרימוס) מותר לנפח בו, שאינו נראה כעושה מלאכת-אומן, הואיל ויד כל אדם שוה בו לצורך בישול. והוא הדין למפוח של פנס (לוקס).
מותר לזלף ולרסס פליט בבית להבריח זבובים ויתושים, ובלבד שיזהר היטב שלא יזלף מול הזבובים ממש, אלא באויר, וגם ישאיר חלון פתוח בכדי שתהיה אפשרות לזבובים לצאת מהבית דרך החלון. וכיון שאינו מתכוין להרגם, ואינו בגדר “פסיק רישיה”, מותר.
ה. מותר לדוך תבלין ביום טוב במדוכה כדרכם, שהרי אם ידוך אותם מערב יום טוב יפוג טעמן. אבל מלח אינו נידוך ביום טוב אלא אם כן הטה המכתשת כדי שישנה ממנהגו בחול, שהרי אין המלח שנידוך מאתמול מפיג טעם. ואין שוחקים פלפלים בריחיים שלהם, שדומה למעשה חול, אלא ידוכם כדרכו במדוכה אפילו בלי שישנה במדוכה. ומותר לדוך מצה ביום טוב בלי שינוי. ומותר לחתוך ירק דק דק לצורך יום טוב, אפילו בלא שינוי. ומותר לגרור גבינה במורג חרוץ ובמגרדה המיוחדת לכך. ונכון לשנות קצת מפני שאפשר היה לגרר הגבינה מערב יום טוב מבלי שתפיג טעם. אבל צנון וכן גזר שאם היה גוררם מערב יום טוב היו מפיגים טעם מותר לגררם ביום טוב בלי שום שינוי. וכן מותר לטחון הבשר ביום טוב במכונה המיוחדת לכך. ומותר לדוך הקפה במדוכה בלי שינוי ביום טוב מפני שהקפה מפיג טעם ודינו כתבלין. ונחלקו האחרונים אם מותר לשחוק הקפה בריחיים שלהם, והעיקר להתיר בריחיים קטנים המצויים אצל בעלי בתים, ולא בריחיים הגדולים של בעלי הטחנות לתעשיית קפה.
תגובות (0)