שיעור מקיף העוסק בהלכות יסודיות שאנו פוגשים בחיי היום-יום. הרב דן בהרחבה בדיני "ברך עלינו" שמתחילים הלילה, ומבאר את סדר התיקון למי ששכח לומר "ותן טל ומטר" במהלך התפילה, ובאילו מצבים טעות זו מחייבת חזרה לראש התפילה. כמו כן, נלמד את הדינים המיוחדים של "אלוקי נצור" בהקשר זה, ואת שאלת הענייה לקדיש ולקדושה במקום זה.

חלק נכבד מהשיעור מוקדש להלכות "שניים מקרא ואחד תרגום", גבולות הזמן להשלמה, היתר הקריאה יחד עם שליח הציבור, וכיצד אדם משלים פרשיות שהחסיר בעבר.

לסיום, נעסוק בדין "סילוק" בברכות הנהנין, נבהיר מתי נחשב שאדם הסיח דעתו מברכה שבירך, ונסביר את שיטת מרן זצ"ל בעניין ברכות הריח.

להלן רשימת השאלות והנושאים המרכזיים שנדונו בשיעור:

‎‎‎א. הלכות "ברך עלינו" ושאלת גשמים:

1. מה הדין של מי ששכח לומר "ותן טל ומטר לברכה" (ברך עלינו)? ומה ההבדל בין דין זה לדין של שוכח "משיב הרוח ומוריד הגשם"?
2. מה סדר החזרה אם אדם נזכר מיד לאחר שסיים "ברוך אתה ה' מברך השנים" (סיום הברכה), אך עדיין לא התחיל את הברכה הבאה ("תקע בשופר")?
3. מה הדין אם נזכר רק בברכת "שמע קולנו"?
4. מתי אדם חוזר לראש התפילה אם נזכר בשלב מאוחר יותר בברכות?
5. האם אישה חייבת לחזור לברך עלינו אם טעתה בתפילתה, אף שהיא מתפללת רק תפילה אחת ביום?
6. מה הדין של מי ששכח "ברך עלינו" במנחה של ערב שבת (כאשר אין תשלומים בברכה זו בערבית של שבת)?

ב. עניית "אמן" באמצע "אלוקי נצור" ובדיני "עוסק במצווה":

1. מה הדין של אדם שנזכר שלא אמר "ברך עלינו" כשהוא נמצא באמצע "אלוקי נצור"?
2. אם אדם שנמצא ב"אלוקי נצור" עונה לקדיש, קדושה או "ברכו", האם הוא נחשב כמגלה דעתו שהתפילה הסתיימה, והאם עליו לחזור לראש התפילה במקום לחזור ל"ברך עלינו"?
3. האם חובה לענות לקדיש וקדושה כאשר נמצאים באמצע תפילת "אלוקי נצור"? (דין "עוסק במצווה פטור מן המצווה").

ג. הלכות שניים מקרא ואחד תרגום:

1. עד מתי זמן קיום מצוות שניים מקרא ואחד תרגום? (מובאות שלוש הדעות: עד מנחה של שבת, עד יום שלישי, או עד שמחת תורה, והפסיקה למעשה).
2. ממתי ניתן להתחיל לקרוא את הפרשה הבאה?
3. האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום (או אפילו לומר דברי תורה) יחד עם שליח הציבור בשעת קריאת התורה?
4. כיצד משלים אדם פרשיות חסרות (כגון בראשית ונח) כשהוא כבר הגיע לפרשה הנוכחית (לך לך)? האם ישלים לפי הסדר או יתחיל קודם בפרשה של השבוע הנוכחי?

ד. הלכות "סילוק" בברכות הנהנין וברכות הריח:

1. מהו דין שינוי מקום והסח הדעת בברכות הריח, ומדוע המנהג הוא שמי שנכנס ויוצא מחנות בשמים מברך רק פעם אחת?
2. מדוע מרן זצ"ל היה נוהג לברך על בשמים פעמיים בסעודת שבת, למרות דין הריח?
3. מה ההסבר למציאות מיוחדת של ברכה אחת לכל הלילה (כגון בליל שבועות)?
4. מה נחשב "סילוק" והסח הדעת באכילה או שתייה גם כאשר אין שינוי מקום (כגון הנחת הכוס, או החזרת הבקבוק למקרר)?
5. מתי אמירת ברכת "בורא נפשות" עצמה נחשבת כמעשה של "סילוק" המחייב ברכה חדשה אם רוצה לשתות שוב?