שגריר גאורגיה בישראל נפגש עם הראש"ל הרב יצחק יוסף


שגריר גאורגיה בישראל מר לאשה ז׳בנייה נפגש היום עם כבוד הרב הראשי לישראל הראש״ל הגר״י יוסף בלשכתו.

במהלך הפגישה הודה הרב הראשי לשגריר על פעילותו בשמירת בתי הכנסת ובתי הקברות בתפקידיו הקודמים כשר בממשלה ואיחל לו הצלחה רבה בתפקידו כשגריר גיאורגיה בישראל.

הצטרפו לאלפים! עצומה למען כבודו של הראשון לציון הרב יצחק יוסף שליט"א


בעקבות מעשהו הנבזה של האיש שהוריד את רמתו לנמוכה ביותר, חה"כ אביגדור ליברמן, אשר פנה בחוצפתו לבית המשפט העליון המכונה "בג"ץ", לפטר את מרן הראשון לציון רבינו יצחק יוסף שליט"א מתפקידו, בעקבות הדברים הנכונים שאמר על העלייה מרוסייה, כי רובם אינם יהודים על פי ההלכה.

נפתחה עצומה העומדת לימין מרן הראש"ל שליט"א, וקוראת לבית המשפט לבטל את הבקשה.

למעלה מעשרת אלפים אנשים כבר חתמו על העצומה, הצטרפו גם אתם!

הקליקו כאן והצטרפו לאלפים

משלחן הראשון לציון • האם מותר להוציא אטריות מהמרק ע"י מצקת מחוררת? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מותר להוציא אטריות מהמרק ע"י מצקת מחוררת? 

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ג' שבט תש"פ, 615-2/פ'

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה כש"ת ה"ה דור הררי נ"י

שלום וברכה,

בדבר מצקת שיש בה חורים אם מותר להשתמש בה בשבת, ע' בספר ילקוט יוסף שבת כרך ג' (עמ' ש"ו) דיש מי שמתיר להוציא חתיכות בשר וכדומה מקדרת חמין במצקת כזו שיש בה חורים, אף שהנוזלים מסתננים דרך החורים, אם עושה כן לצורך אכילה לאלתר, ואין בזה איסור בורר, והמחמיר תע"ב. והטעם דאי נימא כסברת הפוסקים דמלאכת ברירה נעשית במה שנשאר אצלו, נמצא שהלוקח מהתבשיל במצקת והמרק יורד דרך החורים, הוי כבורר אוכל מתוך פסולת ושרי לאלתר. וכן דעת הגר"ז בסידורו, וגם אי נימא כדעת המג"א ורוב הפוסקים דהברירה היא בדבר היוצא, ולא במה שנשאר בידו, בנידון דידן י"ל כסברת המהריט"ץ דאין ברירה בלח, דכל דבר שניכר בפני עצמו לא שייך בזה ברירה, וכ"פ בספר אור לציון ח"ב, וסיים, דהמחמיר תע"ב. ואף שהוא בכלי, מ"מ אי נימא דאין ברירה בלח אין זה בכלל ברירה, וגם בכלי לא חשיב כבורר.

ועוד בקדרת חמין שהוזכר בהלכה שם אין הוא מתכוון לסנן המרק וגם לא מקפיד אם יצא יחד עם החמין רוטב, ויש גם שרוצים בזה שחמין יהיה רטוב מעט, וכן הובא בהערה שם (אות נ"א) שמבואר בספר שמירת שבת כהלכתה (עמ' נ"ז) שאסר לסנן איטריות מבושלות מהמים שלהם, מכיון שאין רגילים לשתותם, ואף אסור להשתמש לצורך זה במצקת מנוקבת לשם הוצאת המשקין דרך נקביה. אבל כל שכוונתו רק להעביר את האטריות ישר מן הקדרה לצלחת, ואינו שוהה, לית לן בה, שמעט מן המים יזלו וכו'. ע"ש. וה"ה לקדרת חמין שמותר, כיון שאין כוונתו אלא למזוג החמין לקערה או לצלחת ולא לסנן המרק.

 

בברכת התורה,
 

 

יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא הרבנות הראשית לישראל

 

 

 

 

פינת ההלכה • האם מותר לפתוח קופסת שימורים כימית בשבת? / הרב יצחק יוסף


פינת ההלכה של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, כפי שמסר ברדיו כאן מורשת בערב שבת פרשת יתרו תש"פ, בנדון פתיחת קופסת שימורים כימית בשבת.

>> תרמו להחזקת האתר!

להאזנה דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 32

האזינו:

משלחן הראשון לציון •האם מברכים ברכת המפיל אחר חצות לילה? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם צריך לברך ברכת המפיל בקריאת שמע על המטה שאחר חצות לילה?

>> תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ב' שבט תש"פ, 606-2/פ'

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה אברהם בן ברוך נ"י

שלום רב,

לשאלתו אודות ברכת המפיל אחר חצות הלילה, ע' בספר ילקוט יוסף שבת כרך א' – חלק רביעי (מהדורת תשע"ג עמ' רל"ח) שנתבאר, דלפי הפשט אין ספק שצריך לברך ברכת המפיל בשם ומלכות גם אחר חצות, שכל הלילה זמן שינה הוא, וכ"כ בספר תפלה לדוד (סי' שנב) וכ"כ בשו"ת לחמי תודה (סי' כ"א) והובא בספר ברכי יוסף (סי' רל"ט סק"ב), וכ"כ בביאור הלכה (סי' רל"ט) שזמנה עד עמוד השחר. ועיין עוד בשו"ת תשורת שי, ובשו"ת קרן לדוד שם.

אלא שבספר דברי שלום כתב, שע"פ הסוד אין לברך המפיל אחר חצות, וכן הסכים בשו"ת רב פעלים, וכ"כ בספר חסד לאלפים, שמנהג המקובלים בירושלים שלא לברך המפיל אחר חצות, וכן כתבו הגאון רבי יצחק אבולעפייא בשו"ת פני יצחק (מערכת ברכות אות ע"ו). ומהר"א מני בזכרונות אליהו  (עמוד  ס').  ובכף החיים סופר. וראה עוד בשו"ת בנין דוד (סימן כ"ט), ובשו"ת ישכיל עבדי חלק ז' (חאו"ח סימן מ"ה ס"א). ובשו"ת מחשבות בעצה (סימן ד'). וכ"כ עוד אחרונים.

ומתחלה היתה דעתו של מרן אאמו"ר זצוק"ל הכ"מ שראוי לחוש לדברי האחרונים הנ"ל דסב"ל, ולכן כתב ביחוה דעת דטוב שיאמרנה בלי שם ומלכות, וכך נתבאר גם בילקוט יוסף ח"ג (סי' רל"ט) דטוב שיאמרנה בלי שם ומלכות.

אולם מאחר וע"פ הפשטנים אפשר לברך ברכה זו גם לאחר חצות הלילה, וקי"ל בכל דוכתא דכל היכא שנחלקו הפשטנים עם המקובלים הלכה כדברי הפשטנים, וכמ"ש הרא"ם, הרדב"ז מהרי"ט אלגאזי, ועוד, אפשר לברך ברכת המפיל גם באופן שישן לאחר חצות לילה, ובפרט שלשונו של החסד לאלפים, מנהג חסידים הבאים בסוד ה' ע"פ האר"י שלא לאומרו כל שעבר חצות. עכת"ד. והיינו למי שמבין בחכמת הקבלה, אבל אדם רגיל שאין לו עסק בנסתרות, איה"נ יברך ברכת המפיל גם אחר חצות לילה, ובפרט באותם רבים שרוב ימיהם מאחרים לישון כל הלילה, ואם לא יברכו נמצא שיבטלו תקנת חז"ל באופן קבוע. וכך נהג מרן אאמו"ר בשנותיו האחרונות לברך המפיל אחר חצות. ותראה עוד בשו"ת יחוה דעת ח"ז את דעתו של מרן זיע"א.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון, הרב הראשי לישראל

ונשיא הרבנות הראשית לישראל

פינת ההלכה • ברך "נפשות" במקום "על העץ" האם יצא ידי חובה? / הרב יצחק יוסף


פינת ההלכה של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, כפי שמסר ברדיו כאן מורשת בערב שבת פרשת בשלח תש"פ, בנדון האם ברכת נפשות פוטרת מברכת "עץ העץ"?

>> תרמו להחזקת האתר!

להאזנה דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 32

האזינו:

היום אצל מרן הרב יצחק יוסף • יום רביעי י שבט תש"פ


כמידי יום, אתר "מורשת מרן" מביא גלריה מהנעשה בבית מדרשו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א.

>> תרמו להחזקת האתר!

צפו בגלריה שצילם י.ס.

היום אצל מרן הרב יצחק יוסף • יום שני ח שבט תש"פ


כמידי יום, אתר "מורשת מרן" מביא גלריה מהנעשה בבית מדרשו של הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א.

>> תרמו להחזקת האתר!

צפו בגלריה שצילם י.ס.

משלחן הראשון לציון • האם מותר לצאת לחו"ל לקברות הוריו וכן לקברות צדיקים? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מותר לצאת לקברות הוריו וכן לקברות צדיקים?

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏י"ט חשון תש"פ, 168-2/פ'

לכבוד היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה הרב יעקב ישראל ידעי נ"י

שלום רב,

לשאלתו האם מותר לצאת לחוץ לארץ על מנת להשתטח על קברי הוריו והאם זה דומה להשתטחות על קברות צדיקים בחו"ל.

הנה כתב הרמב"ם (בפרק ה' מהלכות מלכים הלכה ט') אסור לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לעולם, אלא ללמוד תורה ולישא אשה, או להציל מן הגויים ולחזור לארץ, וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחו"ל אסור אא"כ חזק הרעב בארץ, ואעפ"כ אין זה ממדת חסידות וכו'. ואסור לצאת מארץ ישראל לחו"ל לטייל אפילו ע"מ לחזור לא"י.

ולגבי השתטחות על קברות הצדיקים, יש לדון אם נחשב ג"כ למצוה. המהרי"ל (סוף הלכות תענית עמוד ע"ר) כתב, שנוהגים להשתטח בבה"ק מקום מנוחת הצדיקים והוא מקום קדוש וטהור. ובשו"ת שדה הארץ ח"ג (חאה"ע סי' י"א) כתב, שאע"פ שלא נמצא כתוב בשום א' מהמחברים אם יש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, מ"מ אפשר שיש בזה מצוה, וזכות הצדיקים יגינו עלינו שימלאו משאלותינו לטובה, כמו שמצינו בכלב. וכבר העיד האר"י ז"ל כי בהשתטח האדם על קבר הצדיק, ובפרט אם יודע לעשות ייחוד השייך לאותו צדיק, תהיה נשמת אותו צדיק לעזר ולסיוע גדול לאותו אדם.

ומרן החיד"א בברכי יוסף (א"ח סי' תקס"ח אות יא) הביא מת' כ"י של מהר"ם מזרחי בס' פרי הארץ (ח"ג יו"ד סי' ז) שכתב, שהמתגורר בארץ ישראל, ונפשו אותה להשתטח על קברי הצדיקים בחו"ל, או שהוא מתגורר בירושלם ורוצה ללכת לקברי צדיקי שבארץ ישראל, מותר ללכת על דעת לחזור. וע"ע להרב בתי כהונה (בי"ד ח"א סוף סי' כ"ג)

גם בשדי חמד מערכת א"י (סי' א אות א) דן בזה, שאף שאסור לצאת מא"י לחו"ל, מ"מ אם רוצה לצאת בשביל להשתטח על קברות הצדיקים שרי. והביא דברי הרב לגבי כהנים שנהגו להשתטח על קברות צדיקים. ולהלכה ודאי לכהנים אסור, אלא שיש ללמוד מזה כל שכן לגבי היתר יציאה לחו"ל. ובפרט שעושה כן על מנת לחזור שיתכן שאין בזה כל איסור, כמ"ש כמה פוסקים לגבי ישיבה במצרים. ועוד שיתכן שיש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים להגן עלינו.

ואע"פ שבשו"ת משפט כהן (ענייני א"י סי' קמז) פקפק בזה, דנהי שמצינו שיש ענין בהשתטחות על קברי הצדיקים, מ"מ וכי יש מצוה להשתטח על כל קברות הצדיקים שבעולם, ולמה לן לאהדורי דוקא על קברי חו"ל. וגם בת"ת ס"ל לר"י (ע"ז יג.) שלא הותר רק כשאינו מוצא ללמוד, והא דלא איפסיקא כוותיה, הוא מטעם שלא מן הכל אדם זוכה. וזה לא שייך לענין ההשתטחות על קברי צדיקים, דמנ"ל לחלק בין צדיק לצדיק. ועוד, דאמאי תיחשב למצוה, דמצינו רק שהיא תועלת, שעי"כ הצדיקים מבקשים עליו רחמים, אבל מצוה מנ"ל. ובפרט שיכולים להשתטח במערת המכפלה על קברי האבות הקדושים. עכת"ד.

אולם יש לומר שהצורך בבקשת רחמים הוי צורך חשוב, וכמו שהתירו לגבי פרנסה, כמבואר ברמב"ם בפ"ה ממלכים הנ"ל, שמותר לצאת לחו"ל לסחורה. וכ"כ בשו"ת שדה הארץ להגאון רבי אברהם מיוחס (ח"ג חאה"ע סי' י"א) מהטעם הנ"ל, וכתב שאפשר שיש מצוה להשתטח על קברי הצדיקים, שיתפללו עלינו, וכמו שמצינו בכלב בן יפונה שהלך ונשתטח על קברי האבות, ואמר, אבותי בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים (סוטה לד: ובתוס' שם). ולכן מותר לצאת מאר"י לחו"ל כדי להשתטח על קברי הצדיקים, כיון שדעתו לחזור לאר"י. ע"ש

וכיוון לזה ג"כ בשו"ת משנת יוסף (סי' נה), דענין התפילה חשיב ג"כ כדי חייו, לא פחות מסחורה, כמבואר בגמ' (שבת י.) שהתפילה נקראת חיי שעה, ופרש"י שם, מטעם שהיא לרפואה לשלום ולמזונות. ולפ"ז, כמו שמותר לצאת לחו"ל בשביל צורך מזונות, כך מותר לצאת בשביל להתפלל שנזכה למזונות וחיי נפש. וכמ"ש בפאת השולחן (הל' א"י סי' ב, ס"ק כח) שטעם היתר יציאה לחו"ל לסחורה, לפי שהוא חייו, וישוב א"י תלוי בה.

ובעיקר ההערה, כבר העיר בזה מהר"ש גרמיזאן בשו"ת משפטי צדק (סימן עד) כתב, שלא ידענו מה מצוה יש להשתטח על קברי הצדיקים, [ולפ"ז היה נראה שאין לצאת מארץ ישראל לחו"ל להשתטח על קברי הצדיקים אפי' על מנת לחזור], אלא שסיים שם שמדברי מהרי"ל שהביא הב"י (סי' תקסח) בנודר ללכת על קברי צדיקים וכו', משמע שנחשב נדר מצוה. וכן מהרח"ו כתב שיש עיקר לזה. ע"ש. וראה מה שכתב בזה בשו"ת יחוה דעת ח"ה (עמ' קסג), ושם העלה שמותר לצאת מא"י לחו"ל לצורך פרנסה ולסחורה, ובלבד שיהיה על מנת לחזור לארץ בהקדם, אבל להשתקע בחוץ לארץ אסור. ואסור לצאת מא"י לחו"ל לטייל אפילו על מנת לחזור לא"י. ומותר לצאת לחוץ לארץ ללמוד תורה ולישא אשה על מנת לחזור לא"י. וכן מותר לצאת בשליחות המוסדות הרשמיים בא"י, ללמד תורה לבני ישראל בגולה, ולחזקם בתורה וביראת ה'. ואפי' אם נסתיים הזמן שהוסכם עליו עם המוסדות שבארץ ישראל, רשאי להמשיך ללמד תורה, ולהגדיל תורה ולהאדירה, עד אשר ימצא ממלא מקום מתאים, ואז יחזור לארץ ישראל.

וכן עמא דבר שיוצאים מאר"י לצורך השתטחות על קברי צדיקים. [וע"ע בשו"ת יחוה דעת (ח"ד עמ' רנד) שאם חוזר מיד לא"י מותר לצאת לחו"ל לצורך זה]. וע"ע בשו"ת יביע אומר ח"ד (חיו"ד סי' לה אות ה).

ואם מותר לצאת לחוץ לארץ כשמטרתו רק להשתטח על קברי אבותיו, שהרי עושה להם נחת רוח במה שמתפלל על קברם לעילוי נשמתם. אך מאידך ראינו שאף בקברי צדיקים הפוסקים התחבטו בזה, וי"ל דאף אלה שהתירו לצאת לחו"ל לקברי הצדיקים, יודו שאין להקל בזה לענין קברי אבותיו. וגם נראה שיש להמנע מלצאת לחו"ל לצורך זה בלבד, שלימוד תורה שילמד איזה זמן לעילוי נשמת הוריו, שוה אלף מונים מזה שיסע לחוץ לארץ כדי לעלות על קברי אבותיו. ועיין במהרש"א (קידושין לא: חי' אגדות) שכתב, במעשה דרב אסי שאמר אי ידענא לא נפקא, דאין מצות כיבוד אב באופן זה שכבר מת. ע"ש. והתם איירי לענין לצאת להלוייה, וכ"ש שאין לצאת לחו"ל להשתטח על קברי אבותיו, ורק השתטחות על קברי צדיקים התירו.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון הרב הראשי לישראל

ונשיא הרבנות הראשית לישראל

העמוד הבא »