משלחן הראשון לציון • האם יכול להניח תפילין קודם הבר מצווה ואם יכול להניח גם ר"ת? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא: ממתי יכול להניח תפילין קודם הבר מצווה והאם יכול להניח גם תפילין ר"ת?

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ט"ז חשון תשפ"א, 200-2/פ"א

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה סיטבון יוני נ"י

לשאלתו אודות הבן שבעוד ג' חודשים נכנס לעול המצוות, ממתי יכול להקדים ולהניח תפילין, ועוד שואל שהבר מצוה שלו יחול בפרשת יתרו, והוא רוצה לקרוא את כל הפרשה עם עשרת הדברות האם יכול.

הנה בספר ילקוט יוסף דיני חינוך לקטן הלכות תפילין (סי' ל"ח סעיף א') מבואר, שמדין חינוך מצוה על האב לחנך את הבן במצות תפילין להניח תפילין שנה קודם, וגם רשאי לברך עליהן, וכן מנהג הספרדים, ואמנם כל זה אם הוא יודע לשמור גופו בטהרה ולשמור על קדושת התפילין, והכל תלוי בזה.

והנה בברייתא (סוכה מב.) אמרו: קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין. ופרש"י, שהכוונה שיודע ליזהר לשמור על קדושת התפילין שלא יכנס בהם לביה"כ. והסמ"ג פירש, שיודע ליזהר להיות נקי לשומרן בקדושה ובטהרה, ושלא ישן בהם. וכמו שאמרו בשבת (מט.) במעשה של אלישע בעל כנפים. וכן פירש הסמ"ק. ומפשט דברי הברייתא נראה שהכוונה על קטן שהגיע לחינוך, ועדיין לא הגיע לגיל בר מצוה. ומ"מ יש לחנכו במצות תפילין, כיון שיודע לשומרן בנקיות ובטהרה. וכן אמרו בכיו"ב בערכין (ב:) הכל חייבים בתפילין. ופירשו בגמרא לרבות קטן היודע לשמור התפילין.

ואמנם בעל העיטור (בהלכות תפילין חלק שביעי דף סא) כתב, דמה שאמרו קטן היודע לשמור תפילין היינו בין י"ג שנה ויום אחד. שהרי אמרו שם, קטן היודע לפרוס כפיו חולקין לו תרומה בבית הגנות, ואם קטן ממש הוא, הרי שנינו במגילה (כד.) קטן לא ישא כפיו. וביבמות (צט:) אמרו, חרש שוטה וקטן אין חולקין להם תרומה בבית הגרנות. ע"כ. נמצא שלדעת בעל העיטור אין דין חינוך בהנחת תפילין. אולם רוב הפוסקים חלקו עליו בזה. ופירשו, דקטן הנאמר כאן היינו קטן שהגיע לחינוך. וכן מבואר בתשובת רב יהודאי גאון, [ראה בספר המנהיג הלכות תפילין עמוד תקצח]. וכן כתבו התוס' והרא"ש, והמרדכי (בפרק ג' דברכות כ.). וכן דעת הרשב"א, הרא"ה, בפסקי הרשב"ץ, ועוד. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סימן לז סעיף ג'): קטן היודע לשמור תפילין בטהרה שלא יישן ושלא יפיח בהם חייב אביו לקנות לו תפילין לחנכו. ואמנם הרמ"א בהגה שם כתב, ויש אומרים שפירוש קטן הנאמר כאן דוקא כשהוא בן י"ג שנה ויום אחד. וכן נהגו, ואין לשנות. והיינו, דתפס לדינא כדעת בעל העיטור, נגד דעת רוב הראשונים הנ"ל. וכבר העיר בזה הב"ח שם, דהיאך הרמ"א פסק נגד רוה"פ. ואפשר שלא נהגו כן אלא רוב העולם שאינם יודעים לשמור על עצמם בנקיות כראוי. אבל עכ"פ קטן הלומד תלמוד ויודע לשמור עצמו בטהרה, אפי' אינו אלא בן י"ב שנה, איה"נ אביו חייב לקנות לו תפילין ולחנכו בטהרה. ודלא כהרמ"א. וכ"ד מהר"ש הלוי (חאו"ח סימן א'), דדוקא בארצות אשכנז שנהגו ע"פ בעל העיטור יש להם להמשיך במנהגם, אבל אנו הספרדים אין לנו אלא דברי מרן הש"ע. וכן פסקו: בחקרי לב (סימן ח'), ובעולת תמיד, ובשלחן גבוה, ועוד אחרונים.

והנה יש גם מהאשכנזים שנהגו להקדים את זמן הנחת התפילין לקטן, וכמ"ש בספר שערי הלכה ומנהג (חב"ד, חאו"ח עמוד עז) ששמע ממו"ח האדמו"ר הוראה לרבים להתחיל בהנחת תפילין ב' חודשים לפני הבר מצוה. ובבית הרב היו מתחילין להניח תפילין זמן רב קודם לזה. והאדמו"ר מוהרש"ב עצמו התחיל להניח תפילין בשנת י"ב, או י"א. ועוד כתב שם (עמוד עט) שמנהג העולם לחנך היתום להניח תפילין במלאת לו י"ב שנה, כדי לזכות המת. וצע"ק מה זכות בזה שעושה דבר שאינו שייך לזה, ואפילו לא משום חינוך, משא"כ בקדיש, ועוד דבקדיש בני חיובי עונים אמן. ושומעים איך שמצדיק את הדין וכו'. וי"ל בדוחק. ועוד מובא טעם דכיון שחסרים הדואגים עבור הבן, או עכ"פ אחד מהם לכן צריך ללמדו בעוד מועד, ומה שמקדימים דוקא לי"ב שנה, הוא ע"פ מה שאמרו בגיטין (נב.) דאפוטרופוס לוקח תפילין ליתום. וביתום בן י"ג שנה הרי הוא גדול. אלא דמנא לן שהוא בגיל י"ב שנה. ועיין בשו"ת הריב"ש (סימן תסח), ובשו"ת מהריב"ל ח"ב (פרק טו), ובפמ"ג (ס"ס לז). ע"ש. ובערוה"ש (סוף סימן לז) כתב, שאין נכון לעשות כן, כיון שצריך ליזהר בקדושת התפילין, ובאות חיים (סק"ה) הוסיף, שלא יקדימו להניח אפי' יום אחד, ואפילו יתום. אך מנהג חב"ד להקדים ב' חודשים, וכנז'.

והנה ז"ל הרמב"ם (פ"ד מתפילין הי"ג): קטן היודע לשמור תפיליו אביו לוקח לו תפילין כדי לחנכו במצוות. ודייק הגרי"ז מבריסק, דהרמב"ם דייק לכתוב "תפיליו" דמיירי שיכול לשמור התפילין ולא לזורקם לארץ, ולא לשחק בהם או להכניסם בבית הכסא. אבל הרמב"ם לא קאמר לשמור תפילין, לא להסיח דעת מזה וכדומה. אלא תפיליו, דהיינו תפילין גופא. וראה מ"ש בזה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ב (סימן כט). וראה עוד בשו"ת חבלים בנעימים ח"ג (סימן ג'), ובשו"ת לב שלמה (סימן א'), ובשו"ת מהר"ש לבית הלוי (סימן א'), ובשו"ת פרחי כהונה (סימן כב). ובתשובות והנהגות הנ"ל.

ומרן אאמו"ר זיע"א הנהיג אותנו להניח תפילין כששה חודשים קודם הבר מצוה, כדי שיהיה רגילים בהנחת התפילין במקומן. והיה מזהיר על גוף נקי.

ולענין קריאת התורה, הנה כיון שנכנס לגיל שלוש עשרה שנה ויום א', הוא בחזקת גדול ומצטרף למנין ויכול להיות ש"צ, ואף לקרוא בתורה וגם יכול לקרוא בפרשת יתרו יחד עם עשרת הדברות. ואף אם אין ידוע אם הביא ב' שערות, סמכי' על חזקה דרבא שמסתמא הביא ב' שערות, ורשאי להוציא אחרים ידי חובה, וכ"ש בקריאת התורה שהיא חובת צבור.

ומה ששאל אם יכול להניח גם תפילין של ר"ת, הנה, אף על פי שמרן השלחן ערוך כתב, שלא יניח תפילין דרבינו תם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, וכן נהגו רבים ושלמים להניח רק תפילין דרש"י, מכל מקום בזמן הזה שהנחת תפילין דרבינו תם נפוצה גם אצל אברכים ובעלי בתים יראי שמים, אין לחוש יותר משום יוהרא. ולכן מצוה שכל אחד ואחד יחוש לדברי גדולי הפוסקים, שסוברים כדעת רבינו תם, ומה גם שכן מבואר בתלמוד ירושלמי, ולא יכנס ח"ו בספק של קרקפתא דלא מנח תפילין. ומכל מקום בחורים רווקים נכון שלא יניחו תפילין דרבינו תם, אלא אם כן יודעים בנפשם שמחשבתם טהורה כל זמן שהתפילין עליהם. וכפי שביארנו בס"ד באריכות בילקוט יוסף או"ח (הל' תפילין סי' לד הלכה ג ובהערה. וכן בספרנו שארית יוסף חלק א עמ' תמא).

וכתב בתשובת מהרי"ל (סי' קלז), שצריך המחמיר [להניח גם תפילין של ר"ת] להיות מפורסם ומוחזק בחסידות. והובא בב"י (סי' לד ד"ה ומצאתי בתשובה אשכנזית). והביא שם משו"ת מן השמים (סי' ג') שעשה שאלת חלום ע"ז, ואמרו לו, שהואיל ולא נהוג מיחזי כיוהרא, ואין ליטול את השם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, מה שלא היו כן כל אותם שראיתם נוהגים כן וכו'. וכ"פ מרן בש"ע (סעיף ג'), וז"ל: לא יעשה כן אלא מי שהוא מוחזק ומפורסם בחסידות. ע"כ. והיינו משום דמיחזי כיוהרא. ובבאר היטב (סק"ו) כתב, נשאלתי על אחד שהיה נוהג להניח תפילין של ר"ת לאחר התפלה בפרהסיא, בפני הקהל, אי מיחזי כיוהרא, פסק בתשובת מהר"ש הלוי דמיחזי כיוהרא וצריך שיבטל מנהגו. וכ"כ בתשו' שבות יעקב ח"ב (סי' מד) שאפי' אם מקצת עושין יש בו משום יוהרא. גם בהגהות יד אהרן אלפנדארי החמיר בזה, כיעו"ש. וכתב במשנ"ב (ס"ק טז ויז) שאף אם ירצה להניחן רק לאחר התפלה, גם לא יעשה כן. שכיון שהעולם נוהגים כרש"י נראה כיוהרא מי שחושש להחמיר על עצמו בזה, אם אינו מוחזק שמחמיר על עצמו ג"כ בשאר דברים.

 

אולם בזמן הזה כבר נהגו רבים להניח תפילין דר"ת, וכמ"ש בשלחן גבוה (סי' לד סק"ד), בעיר גדולה של חכמים שאלוניקי היו רבנים גדולים שלא הניחו אלא תפילין של רש"י בלבד, וכגון הרב הגדול מהר"י קובו, והרב הגדול מהר"ש אמאריליו, ומורי מהר"י דוד בעל בית דוד, מפני שחששו למ"ש מרן שלא יניחם אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות, וגם אני נהגתי כן אחריהם. וכשעליתי לירושלים ת"ו ראיתי שאפילו מאן דהוא מניח ב' זוגות, לכן גם אני נהגתי כמותם, ששוב אין כאן יוהרא. ע"כ. גם מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (סי' א') כתב, שדברי מרן הם לפי דעת הפוסקים, אבל לפי דעת המקובלים ששניהם צריכים, גם מי שאינו מוחזק בחסידות יניחם, וכן המנהג בארץ הצבי זה שנים רבות, שרוב תלמידי חכמים וגם בעלי מקרא ומשנה מניחים ב' זוגות. ומ"ש המהרי"ל דלא חזינן לרבנן קשישי שנהגו הכי, היינו בזמנו שעדיין לא נודע שעל פי הקבלה צריכי תרוייהו. ע"ש. וכ"כ עוד בספרו ברכי יוסף (סק"א) שרוב תופסי התורה וקצת בעלי בתים מניחין שתי זוגות תפילין, ולא מיחזי כיוהרא. ע"כ. וכן הוא במחזיק ברכה (סי' לד סק"ב). והובא בשערי תשובה (סק"ו). גם בשיירי כנה"ג (או"ח סי' לד הגהות ב"י ס"ג) כתב על דברי הב"י, נ"ב, כל מי שירצה להניח שתי זוגות יניח. הרמ"ע מפאנו סי' לו. ע"כ. וכ"כ בשו"ת תורת יקותיאל (סי' יא), ובשו"ת זכרון יהודה (סי' יט), ובשו"ת מהר"ם בריסק (סי' יג). וכ"כ ביפה ללב (סי' לד אות ב'). ע"ש. ובשו"ת תשובה מאהבה ח"ב (סי' רכב) כתב לפרש מ"ש מרן שלא יעשה כן אלא מי שמוחזק בחסידות, דהפירוש הוא שלא יעשה כן להניח שניהם בבת אחת. וכן פירש בספר אות חיים (אות ט'). וכתב עוד בתשובה מאהבה בח"ג (סי' תלא) דמיחזי כיוהרא לא שייך אלא אם הוא מניח הב' זוגות של רש"י ור"ת בבת אחת, אבל בזה אחר זה לא מינכרא לאינשי כל כך. ומכ"ש אם מניח של ר"ת בחדרו ביחיד, וזו היא כוונת הב"י (סעיף ג') במ"ש לא יעשה כן אלא מי שהוא מוחזק וכו', ר"ל להניח שניהם בבת אחת. וכן נראה מפורש ממאי דאיתא בסידור האר"י ז"ל, שלא היה מניחם בפעם אחת מפני היוהרא, כי אם אחר התפלה. והובא בעט"ז. ואם כן לפי מנהגינו שלא להניח הב' זוגות דרש"י ור"ת בבת אחת, רק בזה אחר זה, בודאי שאין שום מקום עכשיו למנוע עצמו מלהניח תפילין דר"ת. וע"ע בספר ווי העמודים על היראים (סי' לו אות י). ובשו"ת יהודה יעלה קובו (חלק יו"ד סי' ג), ובספר יפה ללב (סי' לד). ובשו"ת אור לי (סי' כד). ובשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סי' קמד אות ב'), וח"ו (סי' ז').

 

גם בשו"ת אגרות משה (ח"ד מאו"ח סי' ט') כתב, וכבר העיד הכ"מ דכבר פשט המנהג בכל מקום כדברי רש"י בסדר הפרשיות, ומ"מ טוב להתנהג לצאת ידי חובת כל השיטות, שהרי הרבה מרבותינו הקדמונים סוברים כר"ת, והרמב"ם כתב שאינו כן, ותפילין של רבינו האי גאון היו כסדר הרמב"ם ורש"י, וכתב שכן הרבה גאונים סוברים, וכל אנשי ארץ צבי הקדמונים חולקים על זה, כיון שהיו בתחלה הרבה מקומות שעשו כר"ת, וגם במקומו של הרמב"ם נהגו כן לכתחלה. טוב לצאת גם ידי שיטת ר"ת אף שכבר נפסק ונתפשט המנהג שלא כמותו. ומ"מ כשיטת רבינו נהגו למעשה בהרבה קהלות גדולות, וטוב להתנהג כך לצאת ידי חובת שיטתם. ע"כ. גם בשו"ת שמע ישראל (סי' ג') כתב, דכיום אין בזה חשש יוהרא, אחר שרוב היראים אפילו מהאשכנזים נוהגים להניח תפילין דר"ת ג"כ, וגם חייטים ורצענים נוהגים כן. ואדרבה המתפלל במקום שנוהגים להניח גם ר"ת ואינו מניח ר"ת, בזה יש לחוש ליוהרא, כעין מ"ש רבינו עובדיה מברטנורא בפרק ב' דברכות, דחתן כיום קורא ק"ש, ואם לא יקרא הוי יוהרא לומר שהוא מכוין. ובפרט לפי מ"ש הגאון מליסא בחוות דעת (יו"ד סי' קי בבית הספק) דבמצות עשה לכולי עלמא ספק דאורייתא לחומרא מן התורה, דבעינן שיהיה ודאי ולא ספק. וכ"כ בשו"ת מוצל מאש (סי' יג), ובשו"ת דברי חיים מצאנז (סי' יב). וראה מ"ש הפמ"ג בפתיחה כוללת ח"ד (אות יג). ולכן צריכים להניח גם ר"ת לקיים בודאי מצות תפילין. וכ"כ בישועות יעקב (סי' לד) דמחמירין להניח גם ר"ת משום ספק במצוה של תורה. גם באשל אברהם מבוטשאטש (סי' יח) כתב, דעכשיו הרבה מניחין תפילין של ר"ת ברבים, אף שלא הוחזקו בחסידות כל כך, מ"מ כמעט אין אחד שלא יהיה בהנהגותיו איזה חומרא בשאר ההנהגות, וידוע שהנחת תפילין של ר"ת היא חומרא שרבים נהגו בה, ולא שייך בזה לא תתגודדו. ע"ש. ובספר ראשית חכמה (שער התשובה פרק ו') כתב, דבעל תשובה ראוי שיהיה לו ב' זוגות תפילין, של רש"י ושל ר"ת, כדי לקיים מצות ק"ש כראוי שלא יאמר עליו שהוא מעיד עדות שקר בעצמו, שהרי התפילין של זה פסולים לזה, ונמצא שקרא ק"ש בלא תפילין לפי סברא אחת. ע"ש. ובספר ברכת אברהם מהגה"ק מבוטשאטש (דף ג') כתב, שחיוב גדול להניח תפילין דר"ת, והוכיח כן מהש"ע (חושן משפט סי' כה) שאם טעה בשיקול הדעת, כגון תרי תנאי או אמוראי פליגי ולא איפסקא הלכתא כחד מינייהו, ואזל הדיין ופסק כאידך, מה שעשה עשוי וישלם מביתו, משום דיכול הזוכה לומר לדיין זיל אייתי ראיה שאין הלכה כמו שפסקת תחלה ואז אחזיר הממון. והרי ההלכה דפליגי בה רש"י ור"ת בתפילין דומה ממש לשיקול הדעת, כי לא איפסקא הלכתא כחד מינייהו, כי הברייתא סובל ב' פירושים, אך סוגיא דעלמא אזלא כרש"י, ועל כן אם אין מניחין תפילין דר"ת אז יש להשען פתחון פה ח"ו לתתו לאיש בליעל קרקפתא דלא מנח תפילין שהוא מפושעי ישראל בגופן, והגם שסוגיא דעלמא אזלא כרש"י, זהו תירוץ באם האדם אינו מסור עדיין ביד מנוול, אבל חלילה כשנמסר בידו על ידי חטא, כי העושה עבירה קונה לו קטיגור, היינו שהקטיגור קונה אותו, ואז הוא טוען אייתי לי ראיה דהלכה כרש"י. ע"ש.

ומה מאד תמהתי שראיתי בספר שמחזק את כל מנהגי מרוקו בכל אופן, ולדעתו מעולם לא טעו, והוא ספר דברי שלום ואמת (עמוד 42) וכתב, שהמנהג היה במרוקו שלא היו מניחין תפילין דר"ת אלא מי שמוחזק ומפורסם בחסידות. ע"ש.

ובזה חלק על מ"ש בילקו"י לחזק את יראי ה' להניח תפילין דר"ת, ואיני יודע מה מפריע לו שאנשים מתחזקים וחוששים לכל הדעות, כי העיקר אצלו לחזק את כל מנהגי מרוקו שחלילה לא יחשבו שיש איזה מנהג שאינו נכון אצל המרוקאים. וכל מנהגיהם כביכול ירדו מהשמים, כולל המנהג שיש מהמון העם שמברכים המוציא, וקודם טעימת הלחם אומרים ה' מלך ה' מלך וגו', וזה בודאי מנהג עם ארצות, אבל גם בזה הם מחזקים ואינם מודים שהוא מנהג בורים ועמי ארצות.

וגם כאן איני יודע למה יש להעמיד בדוקא המנהג בזה, ממה שנהגו בחו"ל, גם כאן בארץ ישראל, אחר שעצם הנחת תפילין דר"ת היא חומרא חשובה, שאם לא יניח ר"ת ספק אם קיים מצוה דאורייתא של תפילין, ולדעת ר"ת ודעימיה אם לא יניח התפילין שבסדר הפרשיות לפי דעתם, הרי הוא קרקפתא דלא מנח תפילין. ומצינו לכמה וכמה מרבותינו הראשונים דקיימי בשיטתו של ר"ת. ואע"פ שהמנהג כדעת מרן, ורוב העולם מניחין תפילין של רש"י, מ"מ מה בכך אם ישנו את מנהגם להחמיר בספק דאורייתא כזה. ולמה צריך להתעקש לקיים בכל דבר את המנהג שנהגו בחו"ל, והרי אין בכך כל פגיעה בכבודם של אחרים שלא החמירו בזה בחו"ל. ואדרבה כל מי שיכול לחוש ולהחמיר על עצמו ולהניח גם תפילין דר"ת, תבוא עליו ברכה, וכדברי רבותינו האחרונים הנ"ל שחשו להחמיר בזה. ואף שיש הרבה שיטות בעניני התפילין, מ"מ לא מצינו שחששו לכל שאר השיטות, ורק בענין ר"ת חששו להחמיר, כיון שהרבה גדולי עולם הסכימו עם ר"ת.

וכ' בש"ע (סי' לח סעיף ד'): "המניח תפילין  צריך להזהר מהרהורי אשה". הג"ה, ואם אי אפשר לו בלא הרהורים מוטב שלא להניחן. ע"כ. ואע"פ שלגבי תפילין דרש"י עליו להתאמץ בכל כוחו ולהסיח דעתו מהרהורים ולכוין לבו בשעת הנחתן, אבל בתפילין דר"ת שאינן חיוב כל כך, שב ואל תעשה עדיף. וראה בשו"ת יביע אומר הנ"ל, ובשו"ת משנה הלכות ח"ו (סי' יב). ועיין בשו"ת אגרות משה כרך ו' (חאו"ח סי' ט'). אבל הנשוי שיש לו פת בסלו, בנקל מצי כייף ליצריה, כמו שכתב בש"ע (סי' ג' סעיף יד). ושוב ראיתי להגאון ממונקאטש בספר אות חיים ושלום (סי' לד סק"י) שכתב כן. אלא שכתב שהגאון בעל בני יששכר ציוה על נכדיו להניח תפילין דר"ת תיכף בשנת הי"ג. ע"ש.

ועיין בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סי' קמד אות ב') שנשאל על בחור שהתחיל להניח תפילין דר"ת, ומאחר שלא היה לו משלו רק שאל מאחרים היו כמה פעמים שלא הצליח לקבל תפילין של ר"ת, ועל כן לא הניח תפילין דר"ת, אם יש בזה עבירה מה שבאותם ימים לא הניח תפילין דר"ת. והכותב שם כתב שמצא בשם הגה"ק היכל ברכה דבזמן הזה מי שאינו מניח תפילין של ר"ת הוי בכלל קרקפתא דלא מנח תפילין. וכתב הרב המחבר שאמנם מדברי ספר מצת שימורים שהובא בשו"ת חיים שאל (סי' א') משמע כדברי היכל הברכה שיש להניח תפילין. אבל מדברי היעב"ץ במור וקציעה שכתב שחלילה להוציא לעז על גדולי ישראל, ואלו ואלו דברי אלוקים חיים. אמנם נראה שאף דלפי המנהג שנהגו חסידים ואנשי מעשה להניח תפילין דר"ת, מ"מ בחורים לא נהגו להניח, ומצא אסמכתא לכך מספר תורת חיים, על פי מ"ש בש"ע שהמניח צריך להזהר מתאוות אשה, ואם אי אפשר בלי הרהורים מוטב שלא יניחן. ועל כן הוקשה לו למהרי"ל על בחורים שאינם נשואים עדיין שמניחין תפילין, אבל בשו"ת התשב"ץ ח"ב (סי' רסא) כתב, דאף אם בודאי יהרהרו יניחו תפילין. ועכ"פ מידי ספיקא לא נפקא, ע"כ בתפילין דרש"י שהם מחוייבים על פי הדין אין לפוטרם משום שמא יהרהרו, אדרבה יכופו עצמן שלא יהרהרו. אבל בתפילין דר"ת שמניחין רק בשביל ספק, הרי יש לך ספק גדול וכו'. ועל כן אין מניחין תפילין דר"ת, ואף לשיטת המקובלים דגם בתפילין דר"ת הוי ודאי חיוב. י"ל על פי מה שהביאו בשם המקובלים, דתפילין דר"ת במדרגה גבוהה יותר משל רש"י, אם כן יש לחוש יותר להרהר בהם. ע"כ אין מניחין אותם. ואם כן בסתם בחורים לא שוינהו עלייהו חובה. ולכן גם אותו בחור מכיון שלא היה לו תפילין משלו, לא קיבל עליו בנדר שיניח תפילין. ומה שעשו בניו של הגה"ק בעל היכל הברכה שהתחילו להניח תפילין דר"ת מיד לאחר הבר מצוה, היינו משום דחששו לאיסור דאל תטוש תורת אמך. ע"ש.

 

ולכן לדינא אין לבחור רווק להניח תפילין דר"ת עד אחר החתונה. ואף שבספר שערי הלכה ומנהג (חב"ד, חאו"ח עמוד עח) כתב, שפשט המנהג אצלם להניח תפילין של ר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין של רש"י. וכתב עוד שם (עמוד עב) דאף שבדורות שלפנינו לא היו מתחילים להניח תפילין דר"ת אלא לאחר משך זמן מהבר מצוה, ועד לאחר הנישואין, מ"מ בדורינו זה פשט המנהג [ובפרט מנהג חב"ד וברסלב] שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילין להניח תפילין דרש"י. ע"ש. מ"מ המנהג אצלינו כאשר נתבאר שאין מניחין תפילין דר"ת אלא אחר החתונה. ויש מהאשכנזים בישיבות הקדושות שאינם מניחין תפילין דר"ת כלל, אחר שפשט המנהג כשיטת רש"י, ולא חשו להחמיר כדעת ר"ת. והנכון הוא כמו שנתבאר לחוש להחמיר לשיטת ר"ת, אבל רק לאחר החתונה שמחשבותיו טהורות יותר

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל

 

 

 

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

פינת ההלכה • תפלה ביחיד בנץ או בציבור יותר מאוחר, מה עדיף? / הרב יצחק יוסף


פינת ההלכה של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, כפי שמסר ברדיו כאן מורשת בערב שבת פרשת תולדות תשפ"א, בנדון מה עדיף יותר, תפלה ביחיד בנץ בשעה יותר מאוחרת?

>> תרמו להחזקת האתר!

להאזנה דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 32

האזינו:

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

הרב הראשי שלח מכתב להגר"מ גרוס בעניין הפאות


לפני כמה שבועות, דיבר הראשון לציון והרב הראשי לישראל מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א על עניין העבודה זרה בפאות, ואף הזכיר את הגר"מ גרוס שהקים "הכשר" לפאות, וטען שהדבר גם למכשול.

במכתב ששלח אתמול (רביעי ב כסלו תשפ"א), שלח הראש"ל מכתב אל הרב גרוס, בו הוא כותב "שמועה שמעתי שיש איזה אי הבנה בקשר למה שדיברנו בבית כנסת היזדים במוצ"ש, אודות הפאות הנכריות המגיעות מהודו.

הראשון לציון ציין כי קודם כל "ברצוני לומר לכב' שהדברים שדיברנו, כבר נכתבו לפני למעלה משנתיים, וחזרנו על הדברים לפני אחד עשר חודש, בתאריך א טבת תש"פ, ונדפסו (בתוספת נופך) בספר בית יוסף תשפ"א. והכל היה לשם שמים, לעצור את נגע הפאה משער ע"ז, ואני ממשיך בזה את דרכו של מרן אאמו"ר עט"ר זיע"א שהיה מדבר ביתר חריפות כנגד המיקלות בזה".

"כת"ר יודע שתמיד כיבדתי את כבודו" המשיך במכתבו הרב יצחק יוסף, "וגם כשהיינו יחד בצרפת כיבדתי מאד את כב' ואני מוקיר את כב', והעידו בפני שכת"ר מרבה לעיין בספריו של מרן האבא, ובספרים שלנו. וברור שכל מה שדיברנו ביזדים היה כדרכה של תורה, ואורייתא מרתחא לן".

בהמשך המכתב, צירף הראשון לציון את תשובתו בעניין עבודה זרה בפאות, וביקש מהגר"מ "אבקש ממעלת כת"ר שליט"א, שישים עינו על כל מה שכתבנו לפני שנתים ולפני כשנה".

>> לרכישת קובץ בית יוסף תשפ"א לחצו כאן.

 

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

משלחן הראשון לציון • האם מותר להדביק סימניה בשבת? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מותר להדביק סימניה בספר בשבת?

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏י"ד חשון תשפ"א, 180-2/פ"א

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה דביר אסולין נ"י

שלום רב,

מה ששאל אודות סימניה עם דבק שמדביקים בספר, האם מותר בשבת להעבירה מדף לדף, האם אין לחשוש מצד ההדבקה, ומצד הכנה מקודש לחול, כשלא ילמד בספר יותר בשבת, עיין בספר ילקוט יוסף שבת כרך ד' (עמ' קמ"ג) שמותר להשתמש בשבת בחיתולים חד פעמיים, ואין בזה איסור לא בהדבקתם ולא בהפרדתם מפני שאינם עשויים לקיום, ובהערה ביארנו שמאחר ואין הדבר נעשה לקיום, אין בזה איסור, ודמי למה שכתב המג"א (סי' שי"ד ס"ק י"ח) שאם נדבקו דפי הספר בעת הכריכה מותר להפריד הדפים, מפני שלא נעשה הדבר ע"מ להתקיים, ודומה למה שפסקו הטור והש"ע (סי' שי"ד סעיף י') דלת של בור הקשורה בחבל, אם נעשה לקיום ע"מ שלא להסירו, אסור להפקיע ולחתוך החבל בשבת, אבל אם אינו עשוי לקיום מותר, ומטעם זה מותר להתיר ולסתום דף שמשימים אותו בפי התנור מער"ש וטחים אותו בטיט לשמור חומו, מפני שאינו עשוי לקיום, וכ"כ האליה רבה ועוד אחרונים, וע"ש עוד במה שהארכנו וע"כ פתיחת המדבקות הסגורות מאז היצור, הואיל ובשעת היצור אין הכוונה בהדבקתן לקיום עולמות, אלא ע"מ להסירן בשעת השימוש, יש להתיר לפותחן ולהפרידן בשבת, וע' בפחד יצחק שכתב שאין שום איסור לפתוח איגרת הדבוקה בדבק, וכד' מרן בב"י והרמ"א (סי' שי"ז) והרי איגרת הנשלחת ממרחקים יכולה לשהות חודש ימים או יותר ואפ"ה מותר, ולפ"ז גם בענין המדבקות שעושים לסימנים, בהיות ואינה לקיום, כי בכל רגע שירצה להמשיך ללמוד בספר מוציא את המדבקה ומדביק אותה במקום החדש, ואין נעשה לקיום מותר, ואין בזה איסור של הדבקה, וכיון שמותר להשתמש ולהדביק אין בזה מוקצה, ולכן גם להוציא מחבילה חדשה מותר להוציא.

וגם אין בזה משום מכין מקודש לחול, מפני שאם ירצה במשך השבת להשתמש בספר משתמש, ועוד אי כוונתו לחסוך זמן שרק זה אסור משום מכין משבת לחול, ועוד שהוא לצורך מצוה שלומד בספרי קודש.

 

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

משלחן הראשון לציון • האם מותר לצאת בשבת עם מסכה על הסנטר והאם מותר לצאת עם מגן שקף על כל הפנים? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מותר לצאת בשבת עם מסכה על הסנטר והאם מותר לצאת עם שקף מגן?

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ט' חשון תשפ"א, 159-2/פ"א

לכבוד הבחור היקר שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה מ.י. חסין נ"י

שלום רב,

מה ששאל אם מותר לצאת בשבת במסכה על הסנטר שלא מכסה את הפה ואת האף, הנה כיון שהמסכה קשורה לאזניו, הוי כמשקפיים, ואין חשש דילמא שליף, כיון שמקפידים שלא יסירו את המסכה מעל הפנים לגמרי מחשש לשלטונות, וכ"ש שהוא ספק פיקוח נפש שלא העמידו חכמים דבריהם, וגם ברוב המקומות אינו ודאי רה"ר, כיון שאינו רה"ר מפולש מעבר לעבר. ואפי' בלא עירוב יש מקילין, וכ"ש כשיש עירוב.

וגם במסכה רפויה מפלסטיק העשויה להגן על הפנים מותר לצאת בשבת, מאותם הטעמים שהתרנו במסכה על הפנים, וגם זה הוא דרך מלבוש, ואע"פ שאינו על הפנים, ודומה הוא למשקפי שמש, ואע"פ שכתבנו בילקוט יוסף שבתר כרך ב' (סי' ש"א סעיף ל"ה) שיש אומרים שאסור לצאת בשבת עם משקפי שמש שיש לחוש שיסירם בעת שיגיע למקום צל, זה דוקא במשקפי שמש, אבל במסכה מפלסטיק העשויה להגן מפני הנגיף, כיון שמקפידים שלא להסיר את המסכה מעל הפנים, אין חשש שיסיר, ואף במשקפי שמש ביארנו שהנוהגים להקל יש להם על מה שיסמוכו, וכ"ש במקום שיש עירוב שיש להקל בזה, וה"ה במסכה הנ"ל. וכל זה דוקא שהמסכה מגינה והיא על הפה ועל האף, אבל אם המסכה על הסנטר בלבד ואינה מגינה אין לצאת עם המסכה במקום שאין עירוב, וגם אם יש עירוב למחמירים שלא לטלטל בשבת יש להחמיר גם בזה.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל

 

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

פינת ההלכה • האם מותר לרקוד בשבת? / הרב יצחק יוסף


פינת ההלכה של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, כפי שמסר ברדיו כאן מורשת בערב שבת פרשת וירא תשפ"א, בנדון ריקוד בשבת.

>> תרמו להחזקת האתר!

להאזנה דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 32

האזינו:

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

משלחן הראשון לציון • האם מותר להפוך ספרי קודש לצורך הלימוד? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מותר להפוך ספרי קודש לצורך הלימוד?

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ח' חשון תשפ"א, 145-2/פ"א

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת ה"ה נתנאל נ"י

שלום רב,

מה ששאל אודות ספרי קודש המניחים אותם הפוך, האם יש למחות במי שהופך אותם,

הנה הרמ"א (סי' רפ"ב סעיף ה') כתב שאסור להפוך כתבי קודש על פניו וכשמוצאו הפוך צריך להופכו, וע"ש בביאור הגר"א וציין לסימן רעז. ושם מדובר בספר פתוח שלא להופכו על פניו. ומשמע אבל בספר סגור מותר, כיון שבכל צד שמניחו הוא כסדרו. אך בספר מקדש מעט פירש דברי הרמ"א אף בסגור, ובאמת שלא מצאנו מקור מפורש למנהג האשכנזים המקפידים שלא להניח ספר הפוך. וכנראה מפני מראיתה עין מחשש לבזיון כתבי הקודש. ואשריהם ואשרי חלקם. ולכן נראה כל שהדרך לעשות כן מותר אליבא דכ"ע, וכיון שיש מכונות צילום או דפוס שמדפיסות משני הצדדים א' ישר וא' הפוך אין בזה חשש, ובפרט אם מניח הדף בתוך ספר סגור שמותר, אך גם אם מוציא את הדף ולומד בו מותר.

ובעת הלימוד והעיון בכמה ספרים רוצה להופכו עם הכתב לכוון מטה כדי שלא יסגר האם מותר.

הנה במשנה ברורה (סי' שט"ו סע"ק ל') לגבי מ"ש בש"ע מותר להניח ספר א' מכאן וא' מכאן וא' על גביהן הביא מחלוקת שלדעת הט"ז היינו דוקא כשצריך ללמוד משניהם, או שהספר התחתון מונח כבר שם, הלה"כ אף שהוא רוצה כדי להגיה הספר העליון ללמוד בו יש בזיון לספר התחתון, ואף בחול אסור, אבל במגן אברהם (סי' קנ"ד) מצדד להתיר, וכן בחיי אדם כתב דיש להתיר, (ובסי' קנ"ד סע"ק ל"א) סתם המשנה ברורה להתיר כדעת המג"א, ועיין בשו"ת שבט הקהתי (ח"ו סי' שס"א) שהעלה להתיר להפוך ספר קודש לצורך לשעה קלה, שאין בזה בזיון וכיון שהוא לצורך הלימוד יש להקל בזה. וכעין זה כתב בשו"ת מהרש"ג (ח"ב סי' ע"ג אות ב') ע"ש, ולכן אם עושה כן לצורך הלימוד לזמן קצר, נוהגים להקל בזה, והמחמיר לא להפוך ולשים סימניה בתוך החוברת או הספר תע"ב.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

פינת ההלכה • האם מותר לשים בושם בשבת? / הרב יצחק יוסף


פינת ההלכה של מרן הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, כפי שמסר ברדיו כאן מורשת בערב שבת פרשת לך לך תשפ"א, בנדון האם מותר לשים בושם בשבת?

>> תרמו להחזקת האתר!

להאזנה דרך הטלפון, חייגו לערוץ מרן: 079-916-5000 שלוחה 32

האזינו:

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

שר הדתות במכתב נוקב לאורי שוהם: לא יעלה על הדעת למנוע ממרן הראש"ל לומר את דעת התורה


אמש (שני, ז חשון תשפ"א) עלתה סערה תקשורתית, סביב קביעתו המחוצפת של השופט בדימוס אורי שוהם, שקבע לאחר עתירת הרפורמים, כי יש להמליץ לועדה למינוי דיינים (הנמצאת בידי מפלגת ש"ס) להפסיק את כהונת הדיינות מהראשון לציון והרב הראשי לישראל, מרן הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א. וזאת בעקבות מה שאמר, שאם בג"צ דורש לקיים את דרישת הרפורמים, לערוך את מבחני הרבנות גם לנשים, מה שבכוונתם להוביל בהמשך הדרך שנשים יהכנו כ"רבניות" ערים, הוא יפסיק לגמרי את מבחני הרבנות, בין לגברים בין לנשים.

הראשון לציון כדרכו, עמד ועומד בפרץ כנגד הרפורמים, המנסים בכל דרך לקעקע את התורה המסורה לנו מדור לדור, ומנסים בכל הזדמנות לקבל הכרה רשמית מטעם המדינה.

היום (שלישי ח חשון תשפ"א), שיגר מכתב השר לשירותי דת, הרב יעקב אביטן, העומד בראשות הועדה למינוי דיינים, אל השופט בדימוס, אורי שוהם, המשמש כנציב תלונות הציבור על השופטים, בו הוא תוקף את התנהלותו של השופט בדימוס, וטוען שחרג מסמכותו, וכל זאת כדי למצוא חן בעיני הרפורמים, ולהכניס את השקפותיהם מהדלת הקידמית.

להלן המכתב המלא של השר לשירותי דת:

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן

משלחן הראשון לציון • האם מותר לדבק מגנטים בשבת? / הרב יצחק יוסף


מידי שבוע אתר "מורשת מרן" מביא תשובה הלכתית חדשה, מאשר השיב מרן פוסק הדור הראשון לציון והרב הראשי לישראל הגאון רבינו יצחק יוסף שליט"א, מח"ס ילקוט יוסף , שולחן המערכת, עין יצחק ועוד.

השבוע המאמר עוסק בנושא: האם מותר לדבק מגנטים בשבת?

תרמו להחזקת האתר!

בס"ד, ‏ז' חשון תשפ"א, 127-2/פ"א

לכבוד

היקר והנעלה, שוקד באהלה של תורה, כש"ת הרב ניסן ואנונו נ"י

שלום רב,

לשאלתו אודות גבאי בית הכנסת שרוצה להכין כרטיסיות מגנטים של המתפללים, וכן סכומים של תרומות, וכן שמות העליות והמצוות שמוכר בשבת על גבי מנג'טים, ובשבת מצמיד א' לשני ע"ג לוח מגנטי, על מנת לתעד את מכירת המצוות, האם זה מותר, ועוד שואל אם יש אורח בבהכ"נ ואין כרטיס מגנט על שמות מוכן, האם מותר לקחת אותיות מגנט ולחברם, ע"מ לרשום את השם שלו ע"ג הלוח המגנטי,

הנה אע"פ שמותר בשבת להדביק חיבור ע"י מגנט כגון מגנט שכתוב עליו ברכות מסויימות אשר יצר, ברכת מעין ג', וכיוצא שמכיון שפעמים מוציאים ומחזירים אותו אין זה הדבקה קבועה ומיקרי עראי וכן כתב בספר שלחן שלמה (ח"ב סי' שי"ד סק"א) שמותר להדביק מגנט שהחבור עראי, ואין לחשוש בזה לא לבונה ולא לסותר, אולם כל זה במגנט שיש בו צורה שלימה, אבל שתי חלקי צורה וק"ו אותיות או חלקי אותיות אסור, ועיין בספר ילקוט יוסף שבת כרך ה' (סי' ש"מ דין כותב בשבת סעיף ח') שספר שכתוב עליו בראשי חודי הדפים שלו, וכאשר פותחים את הספר ומפרידים אין דפיו, אין האותיות ניכרות, וכאשר סוגרים חוזרות האותיות וניכרות, מותר לפתוח ולסגור ספר זה בשבת, וכן פשט המנהג להקל בזה, ומ"מ לכתחלה אין לרשום או להחתים איזו חותמת על חודי הדפים, מאחר שיש פוסקים שאוסרים משום כותב ומוחק, וע"ש בהערה שזו דעת הלבוש, וכן דעת המג"א, אך הרמ"א בתשובה (סי' קי"ט) כתב להקל בזה, מאחר שהוא עשוי לפתוח ולסגור תמיד, והוי כדלת שנפתחת ונסגרת תמיד שאין בזה משום בנין וסתירה ע"ש. וכן דעת הט"ז, וע"ע בזה בשו"ת יביע אומר ח"ד סי' ל"ד ובספר חזון עובדיה ח"ה (עמ' קנ"ט בהערה אות ח'), וכל זה בספר שאינו מתכוין שיהיו האותיות סדורים ומחוברים, וכתיבתם קיימת ועשוי לכך, ואינו מתכוון אלא על פתיחת הספר וסגירתו, ולא מתכוון לכתיבה כלל, אבל במקום שמתכוון לכתוב כגון בשאלה הנ"ל במגנט בכדי שידע במוצ"ש פרטים על המכירות ובפרט שעושה דבר חדש גם אליבא דהרמ"א והט"ז אסור, וכ"פ בספר שלחן שלמה שבת ח"ג (סי' ש"מ בהערה אות ל"ה) ע"ש.

בברכת התורה,

יצחק יוסף

הראשון לציון

הרב הראשי לישראל

מגוון ספרים חדשים בחנות שלנו מורשת מרן שופס. רכשו כעת!

סט יביע אומר המלא - 11 כרכים
₪540.00

רכוש כעת

קובץ בית יוסף - שנת תשפ"א (גליון מו)
₪35.00

רכוש כעת

מפתחות לספרי הרב עובדיה - יביע אומר יחוה דעת וחזון עובדיה
₪65.00

רכוש כעת
למוצרים נוספים לחצו כאן
העמוד הבא »